Page 95 - zman
P. 95
הזמן שחלף בינתיים | 95
אבל לראות את זה כאן לידי ,עצר את נשימתי.
"תפתחי את החלון ,קאדי ",קרא בקול זועם שגרם לי לקפוץ והתריע
על כך שפניו לא היו רק יפות ,אלא גם זועמות.
זה לא התחיל טוב .כדאי שאסתלק.
אני צריכה להתניע את המכונית ,לצאת מהחנייה ולהסתלק.
סובבתי את המפתח מספיק על מנת שיתאפשר לי לפתוח את
החלון.
"זה לא רעיון טוב ,לשבת במארב מחוץ לתחנת משטרה ",הכריז
לפני שהחלון הספיק להיפתח לגמרי .הורדתי את האצבע מהכפתור
והשארתי את החלון שליש פתוח.
לשבת במארב מחוץ לתחנת משטרה? על מה הוא מדבר?
"א —״ התחלתי לומר אבל בקושי הצלחתי להוציא הגה.
"תיארתי לי שמשהו קרה כשהבלש הפרטי שלך נעלם ,בדקתי
וגיליתי שהשוגר דדי שלך התפגר .הייתי צריך לדעת שתעשי
את המהלך שלך אחרי שהפתי הזקן יפנה את מקומו ,אבל אלוהים,
לא חשבתי שאחרי כל הזמן הזה אפילו את יכולה להיות כל כך
דפוקה.״
התאמצתי לנשום ,החזה שלי נע בכבדות במאמץ לשאוף אוויר.
השוגר דדי שלך התפגר .שוגר דדי.
התפגר.
תעשי את המהלך שלך.
אלוהים .הפתי הזקן.
והוא ידע על הבלש הפרטי של פטריק.
מובן שהוא ידע.
כמובן ,כמובן ,כמובן.
הוא היה שוטר .הוא לא היה מפספס את זה.
לעזאזל!
"הוא לא היה ה —״ התחלתי לומר לו שקודם כול ,זה לא היה הבלש
הפרטי שלי ,שנית ,פטריק לא היה שוגר דדי שלי ולבסוף ,זקן ככל
שהיה ,מעולם לא היה פתי זקן.
גם את זה לא הצלחתי לומר.
"אין לי מושג מה עובר לך בראש ,שאת עוברת לגור שם .מצד
