Page 203 - zman
P. 203
הזמן שחלף בינתיים | 203
אבל היא עברה לעיירה של קורט ,וככה היא עלולה להיות הדובדבן
שבקצפת הדפוקה שלו.
"זה עדיין נראה קלוש ,קורט ",ציינה" .איך עלית על זה?"
"לא הייתי עולה על זה שלכל ההצתות במקומות השונים הללו,
היה אופן פעולה דומה ,אילו לא קרו בקולורדו ,במינסוטה וכאן .אחד
מחברי הכנופיה הגיש בקשה לעבור לטפל באימו החולה במינסוטה,
וקצין המבחן היה צריך לדווח על שינוי המגורים שלו .כשחיברתי
את הדברים ,והרצתי את השמות האחרים ומצאתי שכולם מתו ,הכל
התאים.
"כולם מתים?" שאלה.
"לא .אבל רק שלושתנו נשארנו .את ,אני ומריה".
"הוא לא יכול להגיע למריה ",מלמלה.
"הוא לא ינסה להגיע למריה .אין מצב שהוא יחסל את "ג'וזפין"
שלו".
"מעולם לא הבנתי את זה ",אמרה כאילו לעצמה" .אמרת לי לשים
לב ,להיזהר לידם ,אבל מעולם לא הבנתי את זה".
לא ,היא לא הבינה .היא ידעה שהחברה שלה נוטה לקבל החלטות
גרועות במיוחד ,אבל היא מעולם לא הבינה עד כמה המצב נעשה
חמור .גם בגלל הנאמנות שלה .גם בגלל ההיסטוריה שלה .אבל בעיקר
משום שהייתה שקועה בקורט.
"את לא בחנת אותם מקרוב כמוני ,קאדי ",אמר ברכות.
"כן ",לחשה ואז שאלה" ,האם אתה חושב שהיא יודעת שהוא עושה
את זה?"
"אסור לה להיות בקשר איתו ,אז אני בספק ,אלא אם כן הוא מצא
איזו דרך מתוחכמת לתקשר איתה".
"הוא היה יכול לכתוב לה בשם אחר שאולי היא מכירה ,אבל
האנשים של הכלא לא".
האנשים של הכלא.
הוא היה צוחק אילו לא היה מבוהל לגמרי.
"הוא לא נראה לי כמו טיפוס שכותב מכתבים ",אמר.
"נכון ",מלמלה .הוא ידע שהיא מביטה בו שוב ,כששאלה" ,אמ...
למה אנחנו נוסעים למכלאה?"
