Page 204 - zman
P. 204
| 204קריסטן אשלי
"כדי להשיג לך כלב".
"אני יודעת ,אבל ...כלומר ,אתה לא אמור לחפש אותו?"
"את צריכה כלב".
ושוב נפלה שתיקה אבל הפעם השתיקה הייתה כבדה.
היא הפרה אותה גם הפעם.
"בין חמישה ימים לשלושה שבועות ,קורט .כבר עברו חמישה ימים
מאז השרפה".
"הוא ינסה להגיע אליי".
"הבת הקטנה שלך".
"קאדי ,הוא ינסה להגיע אליי".
"איך אתה יודע?"
הוא לא ידע.
הוא פשוט לא רצה שתצא מדעתה מרוב פחד.
"כלב ,עינית והתקנת מערכת אזעקה".
הוא ידע שבאותו רגע הפנתה את מבטה אל מחוץ לחלון הצדדי
כשאמרה" ,מתי ייגמר כל הסיפור הזה? אני מרגישה כאילו כבר עבר
נצח".
המילים האלו הכו בו ישר בבטן ,כי היא לגמרי צדקה לעזאזל ,ככה
גם הוא הרגיש.
אבל מעולם לא ידע שהיא חלקה איתו את התחושה הזאת.
הוא חשב שהיא המשיכה את חייה עם השוגר דדי שלה וזה לא
שהוא לא היה מודע לזה שהיא עוקבת אחריו ,אבל הוא סירב לאפשר
לעצמו לחשוב על זה או על הסיבות שבגללן עשתה דבר כזה וסיפר
לעצמו שהיא הייתה דפוקה בשכל ושזאת סיבה מספקת בשביל אנשים
כמוה לעשות כל דבר שהוא.
אבל הרבה יותר מאוחר ,הוא גם סירב לראות שהסיפור הזה רדף
אותה לא פחות מאשר אותו ,מאז שהסתיים הקשר ביניהם.
והיא לא עקבה אחריו ,בעלה עשה את זה.
אבל היא ללא ספק חיה את השנים האלו בדיוק כמוהו ,רדופה על
ידי כל האירועים שהובילו לפרידה שלהם.
הוא לא העיר על שום דבר מכל זה .הוא לא היה מסוגל לעבד את
זה אפילו.
