Page 205 - zman
P. 205
הזמן שחלף בינתיים | 205
לא אז.
הוא אמר" ,לפעמים ,כשאנשים כאלה מזהמים את החיים שלך ,זה
לא נגמר אף פעם".
"כן ,אני בטוחה שככה מרגישים ההורים של לוני ".היא אמרה
והשתתקה שוב.
הפעם ,קורט קטע את השתיקה.
"באמת אף פעם לא הלכת לבקר אותה?"
"אני מאמינה שחבריך לעבודה שיתפו אותך בריב הסוער שהיה לנו
כשביקרתי אותה בתחנת המשטרה".
הוא לא היה יכול להתאפק וחייך ,לא רק ששיתפו אותו ,אלא
הקליטו את הריב והוא צפה בו.
היא השתוללה על מריה.
ועל אף מחיצת זכוכית שהפרידה ביניהן ,מריה השתוללה עליה
בחזרה.
"הוא היה מתוסבך ,אבל הוא היה בחור טוב ",אמרה מהורהרת.
"הוא היה מצחיק וחמוד והוא היה מוכן לעשות הכול בשביל חבר.
הוא היה דלוק עליי וזה לא היה בסדר ,אבל אתה לא בוחר במי שמוצא
חן בעיניך .אני יודעת שזה לא היה החטא הכי גדול שלו ,אבל זה
לא הגיע לו ".היא שתקה רגע ואז המשיכה לדבר בשקט" ,זה לא
הגיע לו".
"לא ,קאדי ,זה לא הגיע לו".
שארית הדרך למכלאה נמשכה בשתיקה והוא ידע ששניהם חושבים
על אותו דבר וש'הדבר' הזה שאין בו שום דבר חיובי ,נוכח ביניהם.
כשהגיעו למקלט לבעלי חיים ,קורט לקח את ההובלה.
ללא הקדמות או ברכות ,הכריז" ,היא צריכה כלב בוגר ,לא מבוגר
מדי ,מחונך ,גדול ,כלב שמירה ,נאמן ,לא חברותי לזרים ובעל נביחה
חזקה".
עובדת המכלאה נעצה בו מבט בפה פעור.
קורט עמד לזרז אותה להתחיל לזוז ולהראות להם כלבים כשהרגיש
את קאדי לצידו ואז את מגע אצבעותיה ,לפני שנכרכו סביב שלו.
ובפעם הראשונה מאז עלה על כל העניין ,לא חשב על לארס ,או על
הבטיחות של בתו ,או על כך שקאדי בסכנה.
