Page 207 - zman
P. 207
הזמן שחלף בינתיים | 207
"אנחנו כאן ,אנחנו בטוחים ",אמרה בשקט" .אני אלך לראות את
הכלבים ולך בטח יש כמה שיחות שאתה רוצה לעשות".
היא צדקה ,היו לו.
היא יכלה לראות את הכלבים והוא יכול היה לוודא בינתיים,
שהמשימה למצוא את לארס יצאה לדרך.
הוא הנהן.
פניה התרככו ,אצבעותיה התהדקו עוד יותר סביב שלו ואז שחררה
אותו והתרחקה עם עובדת המכלאה.
קורט בילה ארבעים וחמש דקות בקבלת עדכונים מהסגן הבכיר שלו
ובשיחה לדנוור כדי לעדכן את מאלק וטום במה שקורה כדי שיוכלו
להתחיל לתרום את חלקם למרדף.
הוא גילה שאלו היו ארבעים וארבע וחצי דקות יותר מדי ,כשהלך
לכיוון שבו הלכה קאדי ,ומצא אותה במרכזו של אולם גדול מלא
בכלובים גדולים משני צדדיו ,שברובם היו כלבים.
הוא ניסה לא להסתכל.
אילו הסתכל ,גם ג'ייני הייתה מקבלת כלב (או שלושה) והוא היה
צריך כלב לטפל בו — בנוסף לטיפול בבת שלו ובמחוז שלם — כמו
שהיה צריך שיקדחו לו חור בראש.
קאדי ישבה על הרצפה וביקשה שיוציאו כלב מהכלוב שלו .הכלב
ישב בין רגליה ,נתן לה ללטף אותו ונראה כאילו הוא נהנה מתשומת
הלב ,אם לשפוט על פי כמות הניסיונות שעשה ללקק את פניה.
במבט ראשון ,נראה שהיא בחרה היטב .הכלב היה גדול ,נהדר (חוץ
מהליקוקים) ונראה שהיה בו הרבה רועה גרמני.
ואז הוא התקרב והכלב נכנס לדריכות ,הזדקף על ארבע רגליו
בתנועה מגושמת ,ועובדת המכלאה התקרבה בזהירות לעברם.
"קאדי ,לא ",אמר לפני שהגיע אליהם" .הכלב הזה צולע".
וכך היה ,רגלו האחורית השמאלית ,נשאה את משקלו בקושי ,היא
הייתה מעוותת ,לאחר שנפצעה כל כך קשה ,שהיה ברור שלא תוכל
להחלים כראוי.
