Page 206 - zman
P. 206
| 206קריסטן אשלי
עלה בו זיכרון .של אירוע שנותר חד מאז שהיה בן שתים־עשרה
וירד על אבא שלו על זה שהוא אוחז בידה של אימא שלו.
אבא שלו חייך ,אבל קולו היה רציני ותפס את כל תשומת ליבו של
קורט והשילוב של נימת הקול עם מה שאמר ,יצרו זיכרון בלתי נשכח.
הוא אמר" ,סמוך עליי ,כשתמצא אותה תבין; האישה שאיתה תרצה
לבלות את שארית חייך תמיד תהיה זאת שתרצה לאחוז בידה".
הוא אחז בידיהן של נערות רבות ונשים לא מעטות.
אבל הוא וקאדי ,כשהיו יחד ,לא הלכו לשום מקום אלא אם
אצבעותיו היו משולבות בשלה.
הוא התגעגע לריח שלה .הוא התגעגע לעיניים הירוקות האלו .הוא
התגעגע למגע של שיערה .הוא התגעגע לשים את ידיו על התחת שלה.
הוא התגעגע לחוש ההומור שלה .הוא התגעגע לזה שגם אם לא היה
לה הרבה ניסיון במיטה ,היא הייתה הכי טובה שאי פעם הייתה לו ולא
(רק) בגלל ההתלהבות שלה ,אלא כי היא הייתה כל כך בעניין שלו; היא
אהבה אותו כל כך לעזאזל ,שזה הציף אותה — בייחוד כשהידיים והפה
שלו היו עליה והזין שלו בתוכה.
אבל מאז שאיבד אותה ,יותר מאשר לכל הדברים האלו ,התגעגע
פשוט לאחוז בידה.
הוא הפנה אליה את מבטו לאט — כאילו פילס דרכו בתוך דבשה
סמיכה — וראה שהיא שולחת אליו חיוך רך.
"אתה לא יכול להזמין אותם על פי מידה ,מתוק ",לחשה.
לא היה לו שום מושג על מה היא מדברת.
הוא רק ידע שהוא לא רוצה לזוז מהמקום הזה — או להתיק את
מבטו מהעיניים הירוקות האלו ,או את אצבעותיו מבין אצבעותיה —
למשך כל שארית חייו.
הוא ידע שהיא לא אחוזה באותו כישוף ,כשפנתה אל עובדת
המכלאה ואמרה" ,תוכלי פשוט להראות לנו את הגורים?"
כששמע אותה ,קורט הכריח את עצמו להתאפס ולחץ לחיצה קטנה
אל אצבעותיה" .את לא מאמצת גור ,קאדי ",אמר לה כשהביטה בו.
"הם כולם גורים ,קורט ",ענתה.
"זה נכון מאוד ",אמרה לבסוף עובדת המכלאה.
קאדי שגרה אליה חיוך לפני שפנתה אל קורט והרימה אליו מבט.
