Page 249 - zman
P. 249
הזמן שחלף בינתיים | 249
לזו של הילדה הקטנה שלו ,היה טעם של שמש ובלונים ונשיקות
מגושמות עם שאריות סוכריה על מקל.
ולזו של ג'ינג'יות עם עיני אזמרגד ,היה טעם של קינמון ואור ירח
וטופי והוא הגיע משפתיים ומלשון ומבין רגליה.
"אני חושבת שאני יודעת איזה טעם יש לאהבה ,אבא'לה ",הכריזה
ג'ייני.
הוא היה צריך לכחכח בגרונו לפני ששאל" ,איזה טעם יש לאהבה,
ג'ייני?"
"של קאפקייקס!" הכריזה.
קורט צחק לעבר השמשה הקדמית.
אחר כך אמר" ,את כנראה צודקת.״
״אז נוכל ללכת לווייפרר ולקנות חבילה ,כדי שנוכל לאכול הרבה
אהבה.״
"אולי באמת נעשה את זה? אבל את צריכה לאכול עוד משהו ,אז
מה זה יהיה?"
"מרק עוף עם גבינה צלויה ואטריות ",החליטה.
"עשינו עסק ",אמר לה.
"יש!" היא קראה.
קורט צחק שוב לעבר השמשה הקדמית ובסוף הרחוב פנה ימינה
לכיוון מרכז העיירה ווייפרר ,במקום שמאלה לכיוון הבית.
רק הרבה יותר מאוחר קורט שלף את הטלפון שלו ,הפעיל את הצלצול
והביט במסך.
או.קיי .אולי אנחנו יכולים לקבוע משהו לשבוע הבא .תהנה עם
הבת שלך.
ההודעה הייתה מקאדי.
קורט הרגיש קרוע.
אבל לא ענה.
