Page 253 - zman
P. 253
הזמן שחלף בינתיים | 253
"אל תלחצי עליי .לא עכשיו".
היא לא הקשיבה לאזהרה שלו והמשיכה ללחוץ.
"אז ...מה? כדי שתוכל לשבור לי את הלב מאוחר יותר?"
והוא התרגז.
"אני רואה שאת לא קולטת את זה אבל גבר לא יכול להתגבר על
העובדה שמחליפים אותו כמו שהחלפת אותי ,קאדי .אולי נשים יכולות
לעשות את זה ,אבל גבר ,גם אם ינסה להתמודד עם זה מהמקום הכי
עמוק ,לא יהיה מסוגל להתגבר על זה .אבל את חייבת להרפות ולתת
לי לנסות להתמודד עם זה לעומק רק כדי שאוכל באמת לדבר על זה".
"ומה שאני אומרת זה ,אם המסקנה ידועה מראש ,מה הטעם?"
הטיחה בחזרה.
"לא השתנית ",אמר בחדות.
"אין לך אפשרות לדעת מאחר שאפילו לא הכרת אותי קודם",
השיבה.
"אלה היו זיבולי מוח כשניסית למכור לי אותם במגדלור ואלה
זיבולי מוח עכשיו .אני מכיר אותך .הכרתי אותך ואת השטויות שלך
אז ואני מכיר אותך עכשיו .אם מישהו היה אומר לי שנגיע לנקודה
הזו ",הוא הצביע לעבר המדרכה" ,הייתי שם כסף בדיוק על התסריט
הזה ",צעק לעברה .הוא ראה את עיניה מתחילות להתמלא דמעות לפני
שלחייה נעשו ורודות מאוד והיא הסתובבה והסתלקה בזעם.
"קאדי ",אמר בלחישה.
היא המשיכה להתרחק.
"לעזאזל עם זה ,קאדי ",התפרץ והחל ללכת בעקבותיה.
היא הסתובבה לעברו ,פניה המעוותות מכעס לא איבדו מיופיין.
היא הרימה את אצבעה וצעקה" ,אתה כבר לא מכיר אותי ,קורט!"
הוא נע לעברה ,נעצר ,הניח את ידיו על מותניו ונהם בקול נמוך,
"את תמיד עושה אותו דבר ,בלי לחשוב אפילו .זה לא מפתיע שמעולם
לא התבגרת מספיק כדי להיגמל מזה .אז כן .פאק .כן .אני מכיר אותך,
קאדי".
באותו רגע היא איבדה את זה ,מעטה אשת האיש העשירה שלבשה
מאז ראה אותה שוב החליקה מעליה ,אבל מאחורי הכעס ,הוא ראה
בעיניה את הרגש שהסתירה כדי שתוכל להתמודד.
