Page 256 - zman
P. 256
| 256קריסטן אשלי
"אתה לא צריך לבוא .אני בסדר".
היא לא הייתה בסדר.
פאק ,היא נשמעה כאילו שחונקים אותה.
"קאדי —"
"אני אלך מכאן ואתה תוכל לחזור לחיים שלך".
"קא —״
"אני רק רוצה שתדע ,קורט ,באמת ,לא כדי לפגוע בך ,לא כדי
להחמיר את המצב או לגרום נזק כלשהו ,אבל אתה צריך לדעת ,זה
ממש חשוב שתדע ,לא משנה מה קרה אחר כך ,אני אהבתי אותך .אני
באמת אהבתי אותך .ואני יודעת את זה כי אני עדיין אוהבת אותך".
גוש חנק את גרונו.
הוא חשב ששמע צליל ניתוק.
"קאדי ,לעזאזל!" צעק אחרי שנכנס לטנדר שלו.
אבל לא היה מי שישמע.
היא ניתקה.
הוא התניע את הטנדר ,בדק שהכביש פנוי ,יצא בהילוך אחורי
והתקשר אליה שוב רק כשהיה על הכביש.
היא לא ענתה.
הוא שקל להפעיל את אורות החירום של הניידת אבל זה היה,
למרבה התסכול שלו באותו רגע ,מאוד לא מוסרי.
מה שכן ,הוא נהג כמו מטורף.
לא היו מכוניות או טנדרים מן הצד הפנימי או החיצוני של
הגדר כשהגיע אל המגדלור ,פירוש הדבר שהבנייה הסתיימה בשטח
שבבעלותה ,כלומר ,הם יהיו לבדם.
זה היה טוב.
מה שלא היה טוב ,היה שלאחר שנכנס דרך השער וחנה ,יצא מהרכב
והתקרב לבית ,לא נשמע מתוכו שום צליל נביחה.
הוא ניגש לחלון המטבח הפונה לים והביט פנימה.
אין קאדי ,אין מידנייט ,אין תנועה.
הוא ניגש לחנייה המקורה והביט פנימה דרך החלון הצדדי.
אין יגואר.
היא הגיעה הביתה ,לקחה את הכלבה שלה והסתלקה.