Page 252 - zman
P. 252
| 252קריסטן אשלי
"חג המולד ".אישר שוב.
"אתה ...אמ ...אתה —"
הוא קטע את הגמגום שלה" .אז אני אשלח לך הודעה מתישהו
אחרי .כן?"
"אתה לא".
זה היה הרגע שבו הרגיש את גופו ננעל והביט ישר לתוך עיניה.
"בואי לא נפתח את זה עכשיו ",הציע בעדינות.
"אתה לא .אתה לא תשלח הודעה".
"אפשר לא לפתוח את זה עכשיו ,קאדי?" שאל ,מנסה עדיין להיות
עדין.
"אתה בכלל לא תעשה את זה .אתה בכלל לא רוצה לעשות את זה".
"קאדי —"
"אתה לא יכול לסלוח לי".
הוא התקרב אליה אבל היא נסוגה מפניו והאופן שבו עשתה זאת
וההבעה שעל פניה ,חרכה אותו.
"אחרי חג המולד ".קולו התחיל להישמע מחוספס.
"למה אתה גורם לי לחכות?" קולה נעשה גבוה.
"כדי שאוכל להתאפס על עצמי ",אמר לה.
"אתה כבר מאופס ",הטיחה בו ,אבל הוא היה יכול לראות את זה.
היא התחילה לחמם את עצמה כדי לא להתפרק.
הוא ראה את זה קורה בעבר ,בעיקר כשהתעמתה עם ההורים שלה
וזה אף פעם לא היה יפה.
אז הוא רכן לעברה והזהיר אותה" ,קאדי ,תשתלטי על עצמך".
"מה איכפת לך אם אני בשליטה או לא?"
"נדבר ...מאוחר יותר ",סינן.
"על מה? על זה שאין על מה לדבר?" שאלה.
"קאדי —"
"זה כבר סגור ,לא? כבר החלטת ,נכון? זה מלכתחילה לא היה קרוב
אפילו להשתנות ,נכון? מעולם לא חשבת לסלוח לי ,נכון?"
הוא ידע שיש כאן סתירה פנימית ,אבל היא דחקה אותו לפינה,
פינה שהרגיש לכוד בה במשך שבע־עשרה שנים והוא התחיל להתרגז
שהיא לא נותנת לו זמן.
