Page 257 - zman
P. 257
הזמן שחלף בינתיים | 257
פאק.
הוא שלף את הטלפון שלו ,התקשר אליה ,הגיע לתא הקולי והשאיר
הודעה.
"כשתקבלי את ההודעה ,תתקשרי ותגידי לי איפה את ,קאדי ".ואז
קורט חזר למשרד שלו.
הוא עשה כמיטב יכולתו להתרכז בעבודה.
הוא נכשל בזה ,אז הוא העמיד פנים שהוא עושה אותה.
וכשהגיע הזמן ,הלך לאסוף את בתו מהגן.
הם אכלו ארוחת ערב.
הם התרחצו.
הם התכרבלו מול הטלוויזיה.
הוא קרא לה סיפור עד שנרדמה.
הוא השאיר אותה עם שנוקי במיטתה כשתאורת הלילה דולקת.
והוא ירד למטה והתקשר לקאדי.
היא לא ענתה.
הוא הרגיש שליבו צונח.
אבל שפתיו נעו.
"תתקשרי אליי ",נהם אל תוך הטלפון.
ואז ניתק.
בבוקר הבא ,לאחר שהשאיר את ג'ייני בגן ומאחר שלא שמע שום דבר
מקאדי ,קורט חזר אל המגדלור.
כשהגיע ,יכול היה לראות את מה שהדאגה שלו לא אפשרה לו
לראות יום קודם.
רצועה רחבה וארוכה פונתה משלג; מן השער ועד לחנייה ,לאורך
כל חזית החנייה ושבילים צרים סביב המגדלור.
שום את חפירה לא יכול היה לעשות את זה ,אלא אם בילתה שש
שעות בפינוי השלג .ככל הנראה הייתה לה לפחות מכסחה עם כף
לפינוי שלג.
אחת טובה.
