Page 258 - zman
P. 258

‫‪ | 258‬קריסטן אשלי‬

          ‫הוא גם ראה שקאדי קישטה את הבית לכבוד חג המולד‪.‬‬
       ‫אבל בעודו נוסע אל השער‪ ,‬תהה איך הצליחה לעשות זאת‪.‬‬
‫היו שם זרים גדולים מאוד‪ ,‬בירוק עד‪ ,‬מכל צד של השער הכפול‬
‫וענפים ירוקי עד שנתלו לאורך שישה מקטעים של הגדר משני הצדדים‪.‬‬
‫עוד ענפים הסתלסלו סביב כל היקף המגדלור‪ ,‬בגובה שני מטרים וחצי‬
‫בערך ועוד ענפים סביב דלת המגדלור‪ ,‬לאורך המעבר המקורה בין‬
‫החנייה והבית וסביב החנייה‪ .‬הוא ראה גם את הזרים שתלתה על דלת‬
‫הבית עם ענפים גדולים כמו אלו שעל השערים ועל דלתות החנייה‪.‬‬
‫את המראה השלימו עציצים עם עצי אורן ספירליים משני צידי דלתות‬

                        ‫הבית ושניים גדולים יותר משני צידי החנייה‪.‬‬
‫הייתה לו תחושה שהם הוארו בלילה וכאשר הוארו‪ ,‬זה היה כנראה‬
‫מופע של חגיגיות עליזה שהיה גם מסוגנן כהוגן‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא היה‬

                                            ‫מסוגנן כהוגן כבר עכשיו‪.‬‬
‫אלו היו מחשבות תועות‪ ,‬שהתמקדו בעיקר בשאלה איך הצליחה‬
‫לעשות את כל זה לבדה‪ ,‬מחשבות שהיו למעשה מאמץ לא לחשוב על‬

                                                ‫השיחה הצפויה איתה‪.‬‬
                 ‫קורט נעצר מחוץ לשער‪ ,‬יצא והתקרב אל הקודן‪.‬‬

                     ‫הוא ראה שצדק‪ .‬הזרים והענפים היו מוארים‪.‬‬
                                ‫וכשהוארו היו ודאי עוצרי נשימה‪.‬‬

‫הוא הקיש שני מספרים כשהרגיש בתנועה ונסוג שני צעדים לאחור‬
       ‫כדי להביט דרך מוטות הברזל של השער שהיה שקוע במרכזו‪.‬‬
                                           ‫הוא לא ראה את קאדי‪.‬‬

‫הוא ראה גבר מגודל רץ לעברו‪ .‬צעיר‪ ,‬בשנות העשרים שלו‪ ,‬בגובה‬
‫של קורט אבל נראה שהיו עליו חמש־עשרה או עשרים קילו נוספים‪,‬‬

           ‫שחלקם התרכז בשרירים ובכתפיים הרחבות וחלקם בבטנו‪.‬‬
                             ‫"היי!" צעק הבחור‪ ,‬עדיין רץ לעברו‪.‬‬

‫קורט הביט אל הבית‪ .‬הוא לא ראה שום טנדרים או רכבי עבודה‬
                                         ‫אבל אולי השיפוץ לא נגמר‪.‬‬

                   ‫"באתי לבקר את הגברת מורלנד‪ ",‬אמר לבחור‪.‬‬
                                                   ‫"לא‪ ,‬אתה לא‪".‬‬

                                              ‫קורט הזדקף באחת‪.‬‬
           ‫"סליחה?" שאל כשהגבר נעצר מצידו השני של השער‪.‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263