Page 255 - zman
P. 255
הזמן שחלף בינתיים | 255
"קאדי —"
"אתה השריף .אתה לא יכול להרשות לעצמך שאיזו אישה משוגעת
תעשה לך סצנה באמצע הרחוב".
"לעזאזל ,קאדי —"
"הבטחתי והפרתי את ההבטחה שלי .נראה לי שאני טובה בזה".
כששמע את זה ,נעצר במקומו ונעץ את עיניו במגפיו.
"קאדי ",לחש.
"אני מבינה ולא הייתי צריכה ללחוץ .זה היה ...זה היה ...זה היה
אכזרי .כל זה .זה שחזרתי בחזרה .זה היה אכזרי".
"תקשיבי לי ",אמר ודחיפות נשמעה בקולו.
"אתה לא צריך לדבר איתי .אני לא אכריח אותך לעשות את זה.
קלטתי אותך .הבנתי .באמת ,קורט".
"בבקשה תשתקי ותקשיבי לי ",הפציר בה.
"לא ,זה בסדר .אל תדאג .אני מבינה את זה וזה נגמר .הייתי צריכה
לדעת .הייתי צריכה"...
היא השמיעה קול לא ברור.
גם קורט השמיע קול ,אבל שלו היה נהמה.
והיא המשיכה.
"לא הייתי צריכה לעשות לנו את זה .הייתי צריכה להניח לזה".
הוא שינה כיוון ,חזר כלעומת שבא ,לעבר דלתות הכניסה" .אני
צריך שתפסיקי לדבר עכשיו ,קאדי .תעצרי בצד .ותקשיבי לי".
"אני הולכת הביתה.״
"או.קיי ,אני אפגוש אותך שם".
"אני מתכוונת לדנוור".
פאק!
"קאדי ,בבקשה ,אלוהים ,תקשיבי לי ",אמר במהירות.
"לא הייתי צריכה לבוא לכאן .פגעתי בך .החיים שלך טובים .אתה
מאושר כאן עם הבת הקטנה והמקסימה שלך והעבודה שלך וה ...ה...
כלומר ,החיים שלך ,נראה לי".
עכשיו ,מחוץ לתחנה שלף את המפתחות מכיס מכנסי הג'ינס שלו
ולחץ על השלט לפתיחת הניידת שלו.
"אני בא אלייך ",אמר לה.
