Page 254 - zman
P. 254

‫‪ | 254‬קריסטן אשלי‬

                      ‫והיא נאחזה בכעס שלה וצעקה‪" ,‬קפוץ לי!"‬
‫אחרי שאמרה את זה‪ ,‬הסתובבה על עקביה מהר כל כך עד ששיערה‬

                                   ‫התנופף מאחוריה‪ ,‬והסתלקה משם‪.‬‬
‫קורט בהה אחריה והרגיש שריר פועם בלחיו‪ ,‬הוא תהה אם יש‬
‫איזושהי דרך פעולה אחרת‪ ,‬שהיה יכול לאמץ כדי שזה ייגמר אחרת‪,‬‬
‫ובזמן שעשה את זה‪ ,‬ניסה לא לחשוב על הרגש שראה בעיניה‪ ,‬לפני‬

                       ‫שקאדי שהכיר חזרה כדי לומר לו שיקפוץ לה‪.‬‬
                                  ‫ואז הסתובב והתרחק לצד השני‪.‬‬

‫המשרד שלו לא היה רחוק‪ ,‬אבל הוא לא חזר אליו לפני ששלף את‬
‫הטלפון שלו‪ ,‬איתר את המספר שלה‪ ,‬לחץ על חייג והצמיד אותו לאוזנו‪.‬‬

            ‫למרבה ההפתעה היא ענתה מייד‪ ,‬ואמרה רק‪" ,‬קורט‪".‬‬
                                        ‫"איפה את?" אמר בחדות‪.‬‬
                                                  ‫"אני מצטערת‪".‬‬

‫זאת הייתה עוד הפתעה‪ ,‬אבל הוא הבין שהרגש שראה השתלט‬
                          ‫עליה‪ ,‬אז הוא לא היה יכול להתעכב על זה‪.‬‬

                      ‫היו לו דברים דחופים יותר להתעכב עליהם‪.‬‬
‫"איפה את?" שאל‪ ,‬פנה לעבר תחנת המשטרה ורץ במעלה המדרגות‪.‬‬

                                                      ‫"אני בסדר‪".‬‬
                                             ‫"את במכונית שלך‪".‬‬

                                                        ‫"אני לא‪".‬‬
                                        ‫היא הייתה במכונית שלה‪.‬‬
                  ‫"ואת בוכה‪ ",‬ציין ונכנס מבעד לדלתות הכניסה‪.‬‬

                                                        ‫"אני לא‪".‬‬
                                             ‫היא כן בכתה‪ .‬לגמרי‪.‬‬
‫"מה אמרתי לך שיקרה?" אמר בשעה שהלך לעבר גרם המדרגות‬
                                      ‫שהוביל מעלה אל המשרד שלו‪.‬‬
‫"אני מצטערת‪ .‬לא רצית לדבר ואני הבטחתי שלא יהיו דרמות ואז‬
                  ‫הכרחתי אותך לדבר ועשיתי סצנה באמצע הרחוב‪".‬‬

                                                             ‫שיט‪.‬‬
                                                            ‫שיט‪.‬‬
‫היא לגמרי בכתה‪ .‬בקושי הצליחה לשלוט בעצמה‪ .‬קולה היה כל כך‬
                                        ‫מחוספס עד שנשמעה צרודה‪.‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259