Page 322 - zman
P. 322
| 322קריסטן אשלי
"זה רעיון טוב"
"באמת?" שאלתי.
זה היה אחרי שקורט לקח את מידנייט לסיבוב בחצר האחורית שלו.
בזמן שהוא יצא הלכתי לקחת את התיק שלי מהמכונית ,הבחנתי
בשתי קערות נירוסטה לכלבים — על שטיחון ,ליד הדלת לחדר הכביסה
— שהוא קנה רק בשביל מידנייט מאחר שלו עצמו לא היה כלב.
קערה אחת הייתה מלאה במים .בשנייה היה אוכל.
זה היה אחרי שהפנמתי את הפגנת הרגישות המקסימה הזאת.
ואחרי שמזג לי יין ,לקח לעצמו בירה ועשה למידנייט ולי סיור
בביתו שהיה מושך מאוד ,גברי מאוד ,מאוד הוא ,כל חלק ,כל פינה
חבויה.
חוץ מחדר של ילדה קטנה ,שעל קירותיו היה טפט לבן עם פרחים
כחולים וורודים גדולים והייתה בו מיטה קטנה עם שמיכה מסאטן ורוד
עם קפלים בקצוות ושידת לילה לבנה עם מגירה ורודה ,שהייתה לה
ידית גדולה ורודה־לבנה ומפותלת (בין יתר הדברים שהיו גם הם של
ילדה קטנה).
חדר כל כך מושלם לילדה קטנה ,מושלם באופן מגוחך ולא הייתה
דרך להגיע לעיצוב שלו אלא באופן שבו קורט הסביר שעץ חג המולד
התהווה; כלומר ,אם היא קנתה את כל תכולתו.
כן ,אין ספק.
הוא היה אבא מדהים.
"האם אתה יודע ,שריף ",אמרתי ברכות ,עומדת בפתח חדרה
של ג'ייני" ,שכל העדויות מצביעות בבירור על העובדה שיש לך בת
מדהימה כי יש לה אבא מדהים והיא מחזירה את ההשקעה.״
המילים יצאו מפי.
נהמה בקעה מגרונו.
ואז התמזמזנו בפתח חדרה של ג'ייני.
אבל רגע לפני שאשפוך את היין שלי על גבו או אעשה משהו מאוד
לא הולם בפתח חדרה של בתו ,קורט קטע את העניין והוביל אותי
בחזרה במורד המדרגות אל הספה שלו.
זה היה אחרי כל זה; אורות חג המולד והאח המבוערת והתאורה
העמומה השרו בחדר אווירה נעימה וביתית ,ואנחנו התכרבלנו בפינת
