Page 324 - zman
P. 324
| 324קריסטן אשלי
נרגיש שהשלמנו את כל הפערים .אני יודע רק ,שיש לנו מספיק דברים
להתמודד איתם מכדי להיאבק גם בזה עכשיו ,כך שאני מתכוון לתת
לזה להיות מה שזה .אבל חלק מהרצון להשלים פערים הוא לבסס את
העובדה שאת חלק מהחיים שלי .זה אמיתי .זה קורה .זה לא עומד
להיגמר .וג'ייני היא חלק מחיי באותו אופן .במילים אחרות ,אני לא
רוצה לחכות ,להיות זהיר ,להסס .זה לא אומר שאני רוצה להפיל על
הבת שלי את כל מה שקורה .אבל אני לא חושב שכדאי לחשוב יותר
מדי על העובדה שזה יטלטל את חייה ואני חושב שזה למעשה רעיון
טוב להכניס אותך פנימה בלי ללחוץ יותר מדי עליה או עלייך".
הוא ליטף את גבי והמשיך לדבר.
"אנחנו יכולים להיפגש במפגש של אחד על אחד .וכמו שאני מכיר
את הבת שלי היא תרגיש בנוח עם זה .אבל יש לנו הזדמנות להפוך את
ההכרות לכיפית ושמחה ומשפחתית וחגיגית ושזה לא יהיה רק סביב
המפגש איתך .אני חושב שזה רעיון טוב".
זה היה הגיוני וזאת הייתה הבת שלו וההחלטה שלו ובסופו של
דבר ,מצא חן בעיניי שהרגיש ככה מפני שגם אני הרגשתי שזאת הדרך
הנכונה להתמודד עם הנושא ,פשוט לתת לעצמנו להרגיש את זה,
"לזרום עם זה" ולמהר להשלים פערים כי ככה זה צריך להיות.
אבל ,היה עוד משהו שאמר ,שתפס את תשומת ליבי.
"אם זה מה שאתה רוצה ,גם אני רוצה בזה ,כי אתה מכיר את ג'ייני
הכי טוב אז אתה יודע הכי טוב .אבל ,קורט ,מה עם לדבר עם קים עליי.
יש חדשות בעניין הזה?" שאלתי.
הוא הנהן באופן שחשדתי שהוא מהנהן לעיתים קרובות גם לעבר
הסגנים שלו — כלומר באופן ענייני — והיה בזה משהו מלא ביטחון
שגרם לי להירגע.
"התקשרתי לקים כשסיימנו לדבר הבוקר ,שאלתי אם אחותה או
אחת החברות שלה יוכלו לדאוג לג'ייני אחרי העבודה כדי שנוכל
לדבר .היא דאגה לזה ובזמן שאת אכלת ארוחת ערב עם המשפחה שלך,
לקחתי עוף מווייפרר והלכתי לקים .אכלנו ואני סיפרתי לה עלייך".
או.קיי ,בסדר ,מרגע לרגע התחוור לי שקורט היה רציני מאוד
כשאמר שהוא מתכוון לזרום עם הדברים ולדאוג כמה שיותר מהר
להשלמת הפערים.
