Page 329 - zman
P. 329
הזמן שחלף בינתיים | 329
כשפניי עדיין בין כפות ידיו ,הנהנתי לפני שהחלטתי שכדאי לשנות
את הנושא ואמרתי במאמץ" ,בריילון?"
הוא הבין אותי וידעתי את זה כשענה" ,אבא"
"כן?" שאלתי.
"קוראים לו ריצ'רד .כשהיה נער ,אנשים קראו לו דיק .מטבע
הדברים ,זה נדבק ,זה לא היה משהו שרצה שידבק אליו והוא היה נחוש
בדעתו שהבנים שלו לא יסבלו את החרא הזה ,כך ששמות מסוימים
ירדו מהפרק .שמות כמו ג'ון .או ווילי .הבנת את הרעיון .מובן שהוא
הלך לקיצוניות השנייה .אבל לפחות בזמן שגדלנו ,אף אחד מהמורים
שלנו לא התבלבל בינינו לבין ילדים אחרים".
"אני אוהבת את השם קורט".
פניו הנאות התרככו לפני שמשך אותי אליו שוב ונתן לי עוד נשיקה
קלה.
אחריה — כשהבטתי כל כך מקרוב בפנים הנאות שלו ,שהיו ממש
קרובות ,והיו שלי ,והיו נאות עוד יותר בשל הבעת הרוך שעליהן ,והרגע
שחלקנו — החלטתי שאני חייבת לעשות את זה כי הוא היה חייב לדעת.
ואולי זה היה אומץ חולף או אולי פשוט הרגשתי שאני צריכה להיות
קרובה עד כמה שאפשר אליו כדי לעשות את זה.
אבל הדפתי אותו מעט כדי שאוכל לקרב את שפתיי אל אוזנו
ואמרתי" ,מובן שאני אוהבת את השם קורט .אבל אהבתי אותך גם
בתור טוני .אני אוהבת אותך לא משנה מה ,כי העובדה הפשוטה היא
שאני פשוט אוהבת אותך".
אצבעותיו נכרכו על עורפי .הוא משך אותי לאחור ואני עצרתי את
נשימתי כשראיתי את פניו.
"סיימת עם היין?" שאל בפתאומיות ודי בקשיחות.
קלטתי את ההבעה שלו והרגשתי רעד במקום פרטי מאוד.
"אתה ,אמ ...מתכוון להתנפל עליי שוב?" שאלתי.
"את רוצה שאשב כאן ואחפש מילים לומר לך כמה אני אוהב אותך
או שאת רוצה שאראה לך?"
לגמרי רוצה שתראה לי.
"אני יכולה לקחת איתי את היין שלי?" שאלתי וכשקמנו ,מידנייט
התעוררה בנביחה מן התנומה שלה לצד האח.
