Page 325 - zman
P. 325
הזמן שחלף בינתיים | 325
"באמת?"
שאלתי בקול צרוד וזה גרם לקורט לחייך.
"איך היא קיבלה את זה?" שאלתי.
החיוך שלו גווע ,הבטן שלי התהפכה והוא לקח נשימה עמוקה
לפני שאמר" ,היא לא בדיוק קפצה משמחה והציעה לערוך לנו מסיבת
אירוסין".
הלב שלי צנח כששמעתי את המילים "מסיבת אירוסין".
קורט לא הרגיש בזה והמשיך.
"אבל היא הבינה .היא אמרה לי שהייתה לה תחושה שמשהו כזה
עוצר אותי .היא כבר ידעה שלא היה לנו סיכוי .אז עכשיו היא מודעת
לזה שאת קיימת .היא מודעת לזה שזה רציני ושזה יחזיק מעמד .היא
מודעת לזה שאת תהיי חלק מחייה של ג'ייני — ושיהיה לך חלק מרכזי
בהם .ולמען האמת ,זה טלטל אותי ,אבל היא גם קישרה בין הדברים
וציינה שהעובדה שאני עובד על הקשר בינך וביני דחפה אותי לעבוד
גם על היחסים בינה וביני .אז בסוף היא אמרה שהיא מכירה תודה על
כך שחזרת ,כדי שהיא ואני נוכל לבנות משהו יותר טוב בשביל הבת
שלנו "...הוא משך בכתפיו" ,ושמצאתי משהו שגורם לי אושר".
לפני כן ,לא הרשיתי לעצמי לגבש דעה על אימא של ג'ייני כי לא
חשבתי שיש לי זכות.
אילו עשיתי זאת ,ממה שידעתי עד אז ,זאת לא הייתה דעה טובה
במיוחד.
אבל באותו רגע שמחתי שלא גיבשתי דעה ,כי גם אם מה שעשתה
היה פסול ,ידעתי שאפשר לעשות דברים פסולים ולתקן אותם בהמשך.
"זה נפלא ,קורט ",אמרתי בשקט" .ואני שמחה שזה נפתר ביניכם.
אבל אני עדיין לא בטוחה שהיא תרצה שהמפגש של הבת שלה ושלי
יקרה בחג המולד".
"התארגנת כבר לארוחה?"
השאלה בלבלה אותי" .סליחה?"
"ארוחת חג המולד .כבר קנית הכול?" שאל.
הנהנתי.
"את חוסכת?"
הייתי שוב מבולבלת" .חוסכת?"
