Page 335 - zman
P. 335
הזמן שחלף בינתיים | 335
"את רעבה?" שאל.
גם אם הרגשתי רעב קל בדרך ,במורד המדרגות ,באותו רגע הרגשתי
משהו אחר לחלוטין.
ובכל זאת פלטתי "כן ",חלוש.
פיו התקרב ונגע בשלי ,עיניו קרובות כל כך עד שהריסים שלנו
כמעט רפרפו זה על זה וכששפתיו נעו על שלי ,מלמל" ,גם אני".
הוא חיכך את שפתיו בשלי ורגע אחר כך פלטתי צווחה לא רצונית
כי לפתע מצאתי את עצמי מונפת באוויר.
ואז הישבן שלי היה על העיתון שלו ,קורט רכן מעליי ,והצמיד את
גבי אל האי.
הוא לא נישק אותי .נשימותיו ליטפו את שפתיי ,עיניו הביטו אל
תוך שלי ,שתי ידיו טיפסו מתחת לסוודר ,על העור בצידי גופי ,אגודליו
התפרשו כדי להחליק על צלעותיי ונעצרו תחת השדיים שלי.
נשימתי נעתקה שוב ,ואז הפכה מאומצת ונשאתי אליו את עיניי,
הולכת לאיבוד במראהו ,בקור שהביא מבחוץ ועדיין הורגש ,בריחו
החם ,בתחושת המגע של ידיו ,ברגעי הביחד הגנובים האלה של בוקר.
אצבעותיו נעו בחזרה כלפי מטה ,אחזו בצידי התחתונים שלי ואני
נשכתי את שפתיי התחתונה ,הבטתי בעיניו שהאפילו בשעה שראה את
זה ,ולחשתי" ,קורט".
"כן ",נהם ,האפלה בעיניו העמיקה ,אצבעותיו התחפרו אל תוך בד
התחתונים שלי ,מתחו אותם על עורי והעבירו רעד בין רגליי .״קורט.
תגידי את זה שוב ,קאדי".
הרגשתי את התחתונים שלי לוחצות על עורי והסתכלתי אל תוך
עיניו .זה נשמע כמעט כמו יללה" ,קורט".
הוא החל למשוך את התחתונים שלי מטה.
"שוב ",פקד.
״קורט,״ התנשמתי.
הוא הצמיד את שפתיו לשלי ,אש אפלה בערה בעיניו.
אחר כך נעלם והתחתונים שלי ירדו במורד רגליי ,החליקו על
אחורי שוקיי .הרגשתי אותם נתפסים באחד השוקיים שלי ,לפני שנפלו
לרצפה והרמתי את ראשי להביט בקורט שהרים אחת מרגליי מעל כתפו
והדף את השנייה בעדינות הצידה...
