Page 338 - zman
P. 338
| 338קריסטן אשלי
"את בטוב?" קולו ,עדיין מעט מחוספס ממה שעשה לי ,קטע את
מחשבותיי.
"אם אתה שואל ,סימן שלא היית מרוכז ",עניתי.
החספוס עדיין היה שם ,אבל נוסף לו שעשוע כשמלמל" ,הו ,כן,
אני הייתי מרוכז ,בייבי".
"מממ ",מלמלתי והתכרבלתי קרוב יותר.
"רוצה קפה?" שאל.
רציתי.
אבל יותר מזה ,לא רציתי לזוז לעולם מן המקום שהייתי בו באותו
רגע.
"עוד דקה".
הוא הושיט יד אל הספל שלו אבל לא לקח לגימה.
הוא קירב אותו אליי ואני הסתכלתי אל תוכנו המוקצף של הספל
וראיתי שהוא לא שתה אפילו חצי ממנו והקפה היה עדיין מהביל.
בזמנו ,אהבנו את הקפה שלנו עשוי באותו אופן.
כרכתי את ידיי סביב הספל החמים ,ידיו של קורט הרפו ממנו ואני
הרמתי אותו אל שפתיי כדי לקחת לגימה.
וגיליתי שזה עדיין כך.
החזקתי את עצמי שלא להיאנח בקול בשל הגילוי הזה והאינטימיות
המתוקה שבלחלוק את הקפה של קורט.
אבל בכל זאת נאנחתי.
בשקט.
אבל באושר.
קורט הפך דף בעיתון.
"מה איתך?" לחשתי אחרי שלקחתי עוד לגימה.
"לעולם לא אקרא שוב שום עיתון ,בלי להיזכר איך ירדתי לך
כשאת שוכבת עליו ,אז תאמיני לי קאדי ,אני מרגיש מצוין".
חייכתי בשביעות רצון עצמית אל תוך ספל הקפה.
ובדיוק אז ,למרבה הצער ,החלום הבלתי אפשרי שלנו להיות שוב
יחד ,שהתגשם ,נקטע בנביחה של מידנייט.
שמעתי אותה מתחילה לנוע ולנבוח שוב לפני שנשמעה נקישה
חזקה ,כעוסה בבירור ,בדלת .גופו של קורט התאבן ושלי בעקבותיו.
