Page 341 - zman
P. 341
הזמן שחלף בינתיים | 341
"אני רוצה איזושהי ערובה לכך שאתה לא מתכוון לנצל אותה",
אמר אלייז'ה.
הרגשתי איך הגוף שלי מתקשח ,אבל של קורט לא ,אפילו לא קצת.
בנינוחות ובקלילות ,הוא אמר בפשטות אבל בתקיפות רבה" ,אין
לך שום ערובה לזה שאני לא מתכוון לנצל אותה .יש לך הבטחה ממני
שאני לא מתכוון לנצל אותה .אנחנו יחד .זה אומר משהו מבחינתי כי
אני מאוהב בה כבר שנים .אבל הפעם ,אני מתכוון לעשות כל מה שאני
יכול כדי לשמור על זה".
אלייז'ה הטה את ראשו בחדות.
וריטי חייכה בתגובה.
ואני נצמדתי לצידו של קורט.
"אני ...כלומר…אה ,שיט,״ אלייז'ה מלמל.
"אני לא יכול לומר לך איזו הקלה זו בשבילי לדעת שאני לא לבד
בדאגה שלי לקאדי ",המשיך קורט" .המשפחה שלה כאן עכשיו אבל
הם גרים רחוק ,אז עד שתוכל לבנות לעצמה את החבורה שלה פה ,אתה
ואני זה כל מה שיש לה וזה טוב לדעת שאני לא לבד בזה".
באותו רגע נמסתי לצידו (אפילו שהוא לא צדק ,היו וולט ואמנדה,
רוב וטריש ,ג'קי ואולי שתי הבלונדיניות מהעיירה וציינתי לעצמי
שעליי לספר לו על כך ,מאוחר יותר).
וריטי נראתה כאילו היא מתאפקת לא למחוא כפיים ולקפוץ
משמחה .אלייז'ה בהה בקורט בפה פעור.
"מתישהו בהמשך ,אתה ואני נצא לבירה ונלמד להכיר זה את זה.
אבל עכשיו קר ,הדלת פתוחה ועדיין לא הכנתי לקאדי ארוחת בוקר ,אז
אני מקווה שלא תיעלב אם אבקש לסיים בשלב זה ",סיים קורט.
"טוב ,אה "...אלייז'ה הביט שוב בסוודר של קורט שלבשתי ,לפני
שהעביר משקל במבוכה מרגל לרגל והרים יד כדי לגרד בעורפו" ,אני
פשוט אקח את וריטי בחזרה הביתה".
זה הסב את תשומת ליבי לעובדה שבעצם ,וריטי ואלייז'ה יצאו
לשתות קפה.
הבטתי בה ועיניי התרחבו.
היא הביטה בי ,זורחת ועיניה התרחבו בתגובה.
בקושי התאפקתי לא להרים אגודל מפרגן.
