Page 342 - zman
P. 342

‫‪ | 342‬קריסטן אשלי‬

‫מידנייט קיפצה סביב כולנו בהתרגשות‪ ,‬תוהה כנראה מדוע וריטי‬
                                          ‫ואלייז'ה לא נכנסים הביתה‪.‬‬

‫"שיהיה לכם חג מולד שמח‪ ",‬קורט שם סוף לעניין והרחיק אותי‬
                                                              ‫מהדלת‪.‬‬

‫״בסדר‪ ,‬כן‪ ,‬אה‪ ...‬גם לך‪,‬״ אלייז'ה אמר והביט בי‪" .‬להתראות‪ ,‬קאדי‪".‬‬
‫"להתראות אלייז'ה‪ ",‬אמרתי ברכות והפניתי את מבטי אל וריטי‪.‬‬

       ‫"להתראות‪ ,‬מתוקה שלי‪ .‬אגיע הביתה בסביבות חמש‪ .‬או‪.‬קיי?"‬
            ‫היא הנהנה‪" .‬שיהיה לך חג מולד מעולה דודה קאדי‪".‬‬

         ‫חייכתי אליה חיוך מסוג אחר ואמרתי‪" ,‬יהיה לי‪ ,‬מתוקה‪".‬‬
                     ‫"מידנייט‪ ",‬קרא קורט בזמן שסגר את הדלת‪.‬‬
                                       ‫הכלבה שלי מיהרה פנימה‪.‬‬

‫בזמן שקורט סגר את הדלת‪ ,‬קלטתי את אלייז'ה פונה בתנועה‬
‫מגושמת לוריטי ומושיט יד‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬כדי לאחוז בשלה לפני‬

                                ‫שהוביל אותה אל המדרגות של קורט‪.‬‬
‫כשקורט הסתובב אליי‪ ,‬הטיתי את ראשי לאחור ואת גופי לפנים‪,‬‬
‫נשענת בידיי על חזהו‪ ,‬התרוממתי על קצות אצבעותיי ולחשתי בקול‬

                              ‫חורש מזימות‪" ,‬הם יצאו לשתות קפה‪".‬‬
                             ‫קורט החליק זרוע סביבי וחייך‪" .‬כן‪".‬‬

                                             ‫הבטתי בדלת ואז בו‪.‬‬
                                     ‫"הוא אחז בידה‪ ",‬סיפרתי לו‪.‬‬

                                               ‫"כן‪ ",‬הסכים קורט‪.‬‬
‫"אני‪ ...‬האם אתה‪ ...‬אתה בחור‪ .‬האם בחור יחזיק בידה של בחורה‬

        ‫שהוא יוצא איתה לקפה אם הוא לא‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬מעוניין בה?"‬
‫"היא צעירה אבל חמודה ואני מניח שהוא לא פספס את זה אז‬
‫התשובה לשאלה תהיה לא‪ .‬אבל הוא קשור מאוד אלייך‪ ,‬גם אם לא‬
‫במובן הזה‪ ,‬אלא במובן שהוא מעריץ אותך והיא האחיינית הצעירה‬
‫והיפה שלך‪ .‬כך שבמקרה זה התשובה שונה‪ ,‬מאחר שאין מצב שהוא‬
‫ירשה לעצמו ללכת על זה‪ .‬מצטער לנפץ לך את הבועה‪ ,‬אבל אני חושב‬
‫שהקפה הזה היה קפה ידידותי עם האחיינית היפה של בעלת הבית‪ ,‬או‬

             ‫של אישה שהוא מרגיש מחויב לדאוג לה‪ ,‬או של חברה‪.‬״‬
        ‫הרגשתי שפניי נופלות בשעה שנעמדתי בחזרה על עקביי‪.‬‬

                         ‫"היא זאת שגרה בקונטיקט?" שאל קורט‪.‬‬
   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347