Page 345 - zman
P. 345

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪345‬‬

‫ואת המשפחה שלו‪ ,‬כשכולם תחת ההשפעה של אווירת חג המולד‬
‫מה שמבטיח שהכול יעבור בשלום — הייתי רוצה לנצל אותה והייתי‬

                                                ‫מקווה שתבין את זה‪".‬‬
    ‫קורט הרגיש את הלסת שלו נדרכת‪" .‬להתאהב באופן סופני?"‬
‫הוא שמע את החיוך בקולה כשענתה‪" ,‬ובכן‪ ,‬מרגע שפגשת אותה‪,‬‬

                               ‫היית למעשה אבוד לכל שאר הנשים‪".‬‬
‫"כן‪ ",‬הוא מלמל‪ ,‬מצא חן בעיניו החיוך בקולה‪ ,‬היא שעשעה אותו‬
‫ומצאה חן בעיניו מאוד העובדה שהם היו מסוגלים לדבר ככה על נושא‬

                                                                 ‫כזה‪.‬‬
‫אבל בעיקר‪ ,‬מצא חן בעיניו התיאור הזה כי הוא היה נכון‪ .‬זה קרה‪.‬‬
‫ועכשיו קאדי חזרה והיא עוטפת מתנות חג מולד על האי במטבח‬

                                                                 ‫שלו‪.‬‬
                                             ‫"אתה נשמע אחרת‪".‬‬
‫היא נשמעה אחרת כשאמרה את זה וכל השעשוע שהיה בקולה‬

                                                                ‫נעלם‪.‬‬
                                                         ‫"קים —"‬
                                                 ‫היא קטעה אותו‪.‬‬
‫"כמו קורט חדש‪ .‬אני רואה שאתה משתדל להיות רגיש כלפיי אבל‬
                                  ‫אני בכל זאת יכולה לשמוע את זה‪".‬‬
                                                         ‫"קים —"‬
                                                   ‫"אתה מאושר‪".‬‬
                                                    ‫קורט השתתק‪.‬‬
‫"היא גורמת לך אושר‪ .‬וזה יגרום אושר לג'ייני‪ .‬אם היא והמשפחה‬
           ‫שלה יגרמו לג'ייני אושר‪ ,‬קורט‪ ,‬איך אני יכולה לומר לא?"‬
‫באותו רגע‪ ,‬בפעם הראשונה זה זמן רב‪ ,‬קורט נזכר מדוע בילה‬
                                      ‫ארבע שנים עם אימה של ג'ייני‪.‬‬
‫"אני מעריך את זה‪ ,‬קים ובכל זאת‪ ,‬תחשבי על זה‪ .‬נדבר עוד אחרי‬
                                         ‫שג'ייני תלך לישון‪ .‬או‪.‬קיי?"‬
‫"אתה מתכוון‪ ,‬באחת לפנות בוקר אחרי שההתרגשות לפגוש את‬
                                                 ‫סנטה תכריע אותה?"‬
                         ‫קורט חייך‪" .‬אולי לפני כן‪ .‬נדבר בשקט‪".‬‬
                                          ‫הוא שמע אותה צוחקת‪.‬‬
   340   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350