Page 575 - zman
P. 575
הזמן שחלף בינתיים | 575
להגיע ממקום למקום ,ועל קרח ,זה לא היה קל) ,לא רציתי שילך
לשום מקום.
"יגר ",אמר לתוך הטלפון שלו.
הבטתי אל השעון המעורר.
זה היה מעט אחרי חצות.
הוא הקשיב ואז אמר" ,כן .בסדר .איך הכבישים?" הוא הקשיב עוד
ואמר "או.קיי .זה אומר שאגיע תוך חצי שעה ,ארבעים דקות".
לעזאזל.
"להתראות ".סיים ,שמעתי צפצוף וקורט הסתובב בחזרה אליי.
״חייב לזוז ,קאדי.״
״מה קרה?״ שאלתי.
"תאונת דרכים ",ענה" .בהשפעת אלכוהול".
אלכוהול?
"במזג אוויר כזה?"
"אנשים שותים כל הזמן ,אפילו כשיורד שלג ,בייבי .ואם הם שותים
מספיק ,הם עושים דברים מטופשים".
למרבה הצער זה היה נכון.
"תחזרי לישון ",ציווה.
בדרך כלל ,עשיתי את זה.
בפעמים הראשונות שהוזעק ,זה לא היה קל ,אבל הצלחתי .אחר כך
זה פשוט היה לעניין שבשגרה.
אבל כשהדרכים משובשות ,לא הייתי כל כך בטוחה.
אבל הוא לא היה צריך לדעת את זה.
"או.קיי ",עניתי.
הוא מצא את שפתיי בחשכה ונישק אותי.
ואז הוא עשה את מה שתמיד עשה כשהשאיר אותי במיטה ,החליק
מתחת לשמיכות כדי שהקור לא יכה בי ואז הקפיד לסדר אותן סביבי
אף על פי שלא היה צורך.
מידנייט ,שנראתה מאוששת לגמרי אחרי המשבר שלה (קורט
הביא אותה אלינו למיטה אחרי שסיימנו את הפעילויות שלנו מוקדם
יותר ,היא הייתה מטושטשת אבל ערה) ,קפצה מהמיטה ועשתה את
מה שתמיד עשתה כשזה קרה .היא הלכה בעקבותיו בשעה שנכנס
