Page 573 - zman
P. 573
הזמן שחלף בינתיים | 573
הוא חיכך את פי בפיו ,שוב ושוב ,לפני שנתן לי נשיקה מתוקה
ורטובה .הוא התנתק מפי כדי להצמיד את מצחו לשלי.
"זה היה אחד מחמשת הגדולים ",אמרתי לו.
ראיתי את ניצוץ ההומור בעיניו" .מסכים".
חייכתי אליו אפילו שהיה כל כך קרוב אליי עד שלא היה יכול
לראות את פי .ואז שאלתי" ,כבר אכלת ארוחת ערב?"
"כן".
"מידנייט בסדר?"
"כן".
"אתה רוצה לעשות את זה שוב?"
הרגשתי את גופו מטלטל בצחוק ,גוף שעדיין היה מחובר לשלי.
אבל הוא ענה" ,כן".
ואז הוא נישק אותי.
ועשינו את זה שוב.
אבל הפעם יותר לאט.
