Page 576 - zman
P. 576
| 576קריסטן אשלי
לחדר הארונות ולאמבטיה וסגר את הדלתות אחריו כדי להתכונן בלי
שהאורות יפריעו לי (עוד משהו שתמיד עשה).
הוא חזר אליי לבוש ,רכן אליי ונישק אותי על הרקה.
"אחזור מהר ככל שאוכל ",מלמל.
"או.קיי ,מתוק שלי .תיזהר".
"כן ",ענה.
הרגשתי אותו מתרחק ממני אבל ידעתי שהוא מלטף את מידנייט
כשאמר" ,תישארי עם אימא שלך".
זה לא שהיא ידעה מה הוא אומר .שמעתי אותו נוקש באצבעותיו
שוב ושוב וידעתי שהוא הצביע לעבר המיטה כשקפצה עליה.
התבוננתי בצל שלו נע לעבר הדלת וקראתי" ,אוהבת אותך ",רגע
לפני שיצא דרכה.
"גם אני אוהב אותך ".השיב.
ואז הלך.
מידנייט ואני ניסינו להירדם.
וכשזה לא עבד ,ניסינו עוד.
וכשזה לא עבד ,הדלקתי את האור על השידה שליד המיטה ,יצאתי
מהמיטה ,גרבתי גרביים ומידנייט ואני הלכנו לחפש את הספר שלי.
מצאתי אותו בסלון ,אמדתי את מידת הערנות שלי ואז מידנייט ואני
נכנסנו למטבח והכנו תה צמחים.
בשעה שהמים בקומקום רתחו ,הבטתי לעבר הכלבה שלי ,כדי
לאמוד את מידת הערנות שלה ,ושמחתי לגלות שלא ראו עליה
כל סימן למה שעברה .חומר ההרגעה התפוגג והיא הייתה שוב
מידנייט.
כשהתה היה מוכן ,מידנייט ,הספר שלי ,הספל שלי ואני ,חזרנו
למיטה.
ניסיתי לקרוא.
נכשלתי בניסיון לקרוא.
המשכתי ,לגמתי מהתה ,ליטפתי את מידנייט שהייתה שרועה
