Page 583 - zman
P. 583
הזמן שחלף בינתיים | 583
הוא התעורר בערך בשעה הזאת בכל יום ,אבל עכשיו הוא כבר יצא
מהמיטה.
הבטתי בו שוב" .מה —?"
בקושי הצלחתי לסיים לומר את המילה כשידו התרוממה ונופפה
בקופסה מולי.
"צאי מהמיטה ,בייבי ",אמר.
הרמתי את מבטי מהקופסה אליו והרגשתי את קצות שפתיי
מתרוממות.
אז הרגשתי גבה מתרוממת.
"חסר סבלנות?" שאלתי.
הוא הרים גבה בחזרה" .את רוצה שארים אותך עד לשירותים?"
"אני חושבת שאצליח להגיע לשם בכוחות עצמי ",מלמלתי ,זרקתי
מעליי את השמיכות ,ספגתי את מכת הקור והוצאתי את רגליי אל מחוץ
למיטה.
קורט פגש אותי בקצה המיטה והושיט לי את הקופסה ,אבל עשה
זאת כשהוא אוחז בעורפי ומושך אותי אליו כדי לרפרף בשפתיו על
שלי.
כשהרים את ראשו אמר" ,אל תדאגי בקשר לתוצאות .אם זה שלילי,
יש לנו זמן לעוד סיבוב לפני שאלך לעבודה".
התחלתי לצחקק.
הוא שחרר את עורפי ,אבל טפח לי על הישבן ואז דחף אותי אל חדר
האמבטיה ,כשלא זזתי מספיק מהר.
סגרתי אחריי את הדלת ,פתחתי את הקופסה ,קראתי את ההוראות,
עשיתי את שלי ואז הנחתי את מקלון הבדיקה על כמה ריבועים מקופלים
של נייר טואלט לפני ששטפתי ידיים ופתחתי את דלת חדר האמבטיה.
קורט נכנס פנימה.
מידנייט התיישבה בפתח.
"היא יצאה כבר?" שאלתי ,כשאני לוקחת את מברשת השיניים שלי.
"כן ",ענה.
"האכלת אותה?" שאלתי ,כשאני מניחה משחה על מברשת השיניים
שלי.
"כן".
