Page 582 - zman
P. 582
| 582קריסטן אשלי
בהיתי בו שוב.
קורט הסתובב וכיבה את האור ואז הושיט יד מעליי וכיבה את שלי.
והוא משך אותי אל בין זרועותיו ועמוק יותר אל בין השמיכות.
"אתה בטוח שאתה מרגיש בסדר עם כל זה?" שאלתי.
"כן".
מידנייט קפצה על המיטה ואז נשכבה באנחה ,ראשה על הקרסוליים
שלנו.
"לכי לישון ",ציווה קורט.
התכרבלתי קרוב אליו.
"אוהב אותך ,קאדי".
"גם אני אוהבת אותך ,מתוק שלי".
זה לקח רק כמה דקות עד ששמעתי את נשימתו נעשית סדורה.
הוא הרגיש בסדר עם כל זה.
לגמרי.
אבל כזה ,כך למדתי ,היה קורט.
אני הייתי שלו .ג'ייני הייתה שלו.
אז הוא הרגיש בסדר עם כל זה.
חייכתי לעבר כתפו ,שעליה השענתי את ראשי.
ואז נרדמתי.
הרגשתי תזוזה בחדר והתעוררתי לבדי במיטה.
פקחתי את עיניי וראיתי שעדיין חשוך בחוץ ,כלומר מוקדם.
התרוממתי על מרפק כששמעתי התנשמויות של כלבה.
"את ערה?" שאל קורט.
"כן ",עניתי בקול מנומנם.
המנורה שליד המיטה נדלקה.
מצמצתי בשל האור הפתאומי ואז ראיתי את קורט עומד ליד המיטה,
לבוש בבגדי העבודה שלו.
מבטי נסוב אל השעון המעורר שלו.
היה מעט אחרי השעה שש.
