Page 587 - zman
P. 587
הזמן שחלף בינתיים | 587
"קולה .דיאט קולה .צ'יזבורגר .ופאטי מלט ",המלצרית שלנו,
שלמדתי ,בכל הפגישות שלי עם קורט לצוהריים בוות'רבי ,ששמה היה
מרג'ורי ,אמרה" .או שאנחנו חיים על הקצה היום?"
"בשבילי רק מים ",אמרתי לה" .אבל פאטי מלט כן".
"בשבילי כרגיל ",השיב קורט.
"סגור .תכף מגיע ",מלמלה ,הסתובבה והתרחקה.
הבטתי על קורט והמשכתי לעדכן בחדשות שלי" .כך שהכל בסדר,
מתוק שלי .אני בריאה .היא לא צופה שום בעיות .אני לוקחת ויטמינים
וכל התורים שלי כבר נקבעו.״
"את צריכה לשלוח אותם למוניקה כדי שתכניס אותם ליומן שלי".
זה לא הפתיע אותי שקורט רצה להיות מעורב בכל שלב בדרך.
אבל זה כן גרם לי אושר.
"אעשה את זה אחרי שאסיים את העניינים שלי בחברה היום אחר
הצוהריים ",אישרתי.
קורט הנהן ושאל" ,בלי קפאין?"
״כוס אחת בלבד ,בבוקר.״
עיניו הוארו" .הגיע הזמן".
הנהנתי בתגובה.
באמת הגיע הזמן.
רגע האמת ,היעד — הגעתו של קורט והתינוק שלי.
והנה אנחנו כאן .יושבים באחת מארוחות הצוהריים שלנו ,בדיינר
ומחזיקים ידיים.
השלמנו פערים.
"אבל חוץ מזה הכול טוב ",הכריז ברכות ,אבל זאת הייתה שאלה.
"לא .אתה מבין ,אני בהיריון כך שחוץ מזה הכול מצוין".
הוא חייך בתגובה.
"עכשיו תורך ",האצתי בו.
הוא הנהן שוב.
"עשיתי את מה שאמרתי לך בארוחת הבוקר שאני מתכוון לעשות.
נכנסתי ,לא הייתה לי סיבה לבקש צו ולא מצאתי סיבה להתעקש על
זה כשהגעתי לבית .ועדיין ,אם אומר לך שמי שפתח לי את הדלת היה
מבועת מזה שהשריף שואל שאלות על כלבה שמסרו והראתה סימנים
