Page 584 - zman
P. 584

‫‪ | 584‬קריסטן אשלי‬

                                                  ‫צחצחתי שיניים‪.‬‬
‫קורט נשען על הקיר ליד הכיור שלו‪ ,‬שם הנחתי את בדיקת ההיריון‪,‬‬

                     ‫ידיו היו שלובות על חזהו‪ ,‬עיניו נעוצות במקלון‪.‬‬
‫הוצאתי את המברשת מפי ומלמלתי בפה מלא קצף‪" ,‬קומקום‬

                                  ‫שמסתכלים עליו לעולם לא רותח‪".‬‬
‫עיני שקד הביטו בי כשענה‪" ,‬חכמה בלילה תמיד עלולה לחטוף‬

                                                      ‫מכות בטוסיק‪".‬‬
                                        ‫משהו חדש שצריך לנסות‪.‬‬
                                        ‫חייכתי אליו מבעד לקצף‪.‬‬
               ‫הוא נענע בראשו והביט בחזרה אל מקלון הבדיקה‪.‬‬
‫ידעתי ברגע שהוא ידע כיוון שהאוויר בחדר השתנה‪ .‬וזה היה מכיוון‬
                                         ‫שהעולם השתנה באותו רגע‪.‬‬
‫סגרתי את הברז אחרי שטיפה והרגשתי כאילו לקח לי מאה שנה‬
                                     ‫להזדקף ולהפנות אליו את מבטי‪.‬‬
‫הוא עמד באותה צורה‪ ,‬נשען בתנוחה אגבית על הקיר כשזרועותיו‬
‫שלובות על חזהו‪ ,‬תשומת ליבו נתונה למקלון‪ ,‬אבל כבר לא היה שום‬

                                              ‫דבר אגבי בתנוחה שלו‪.‬‬
                                            ‫"מתוק שלי?" לחשתי‪.‬‬
‫צבע שקד הכה בי שוב‪ ,‬העומק הבלתי נתפס שהיה בו עתה ריתק‬
            ‫אותי לגמרי‪ ,‬והתחלתי להרגיש נמלים מכף רגל ועד ראש‪.‬‬
                                       ‫"כן?" שאלתי‪ ,‬אבל ידעתי‪.‬‬
                         ‫"כן‪ ",‬ענה‪ ,‬אף על פי שהוא ידע שידעתי‪.‬‬
‫"כן?" חזרתי שוב בנימה מטופשת‪ ,‬רק מכיוון שרציתי לשמוע אותו‬

                                                      ‫אומר זאת שוב‪.‬‬
                                                      ‫"כן‪ ,‬קאדי‪".‬‬
                                  ‫עיניי החלו להתמלא ורגליי נעו‪.‬‬
                                                      ‫גם קורט נע‪.‬‬
‫הוא לא היה רחוק מאוד אבל במרחק הקצר הזה שנינו הצלחנו‬
‫לצבור תאוצה כזאת עד שכאשר הוטחנו זה בזו‪ ,‬הרגשנו כאילו כל‬

                                                          ‫העולם רעד‪.‬‬
‫הוא אחז בי סביב ירכיי והרים אותי מעלה‪ .‬אחזתי בשני צידי פניו‬

                                            ‫והרכנתי את ראשי לעברו‪.‬‬
   579   580   581   582   583   584   585   586   587   588   589