Page 586 - zman
P. 586
אפילוג
בעיקר
קאדי.
הווה...
קורט יצא מהתא ונעמד ברגע שנכנסתי בפתח כדי להצטרף אליו
לארוחת צוהריים בוות'רבי והוא עשה זאת מפני שזה היה מה שתמיד
עשה כשהגיע לשם לפניי.
מיהרתי אליו ,נצמדתי אליו כשיד אחת שלי על בטנו ואחת על
צווארו וקיבלתי את הנשיקה הקלילה שרכן כדי לתת לי.
הוא חיכה ליד התא בשעה שנכנסתי והתיישבתי בצד שלי ,לפני
שהתיישב מולי.
"נו?" אמרנו יחד.
התחלתי לצחוק.
קורט לא צחק.
"קודם את ",פקד בשעה שהורדתי את מעילי.
הנחתי אותו לידי ואז הבטתי היישר לתוך עיני השקד שלו.
"הרופאה שלי אישרה את זה .יהיה לנו ילד".
הוא עצם את עיניו .שמט את ראשו .הרים את ראשו .פקח את עיניו.
אהבה והכרת תודה.
ההבעה הכי יפה שלו.
ללא ספק.
אף כי הייתי לוקחת רק את החלק של האהבה.
הוא הושיט יד מעבר לשולחן ,אחז בידי והחזיק בה חזק.