Page 132 - 13322

‫‪ 132‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫לא ייכון אדם ברשע — לא כדאי לאדם לבסס את תקומתו ומעמדו על‬
‫מעשי רשע‪ ,‬כי זו משענת קנה רצוץ‪ ,‬והדבר לא ייכון לאורך זמן‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אדם הראשון לא המשיך לחיות בחברתו של קין בנו אלא נפרדו‬
‫דרכיהם‪ ,‬כיוון שלא היה יכול להביט בפני בנו בגלל רשעותו‪ .‬על כן‬

‫נאמר אדם‪ ,‬ולא נאמר איש‪.‬‬
‫ושורש צדיקים בל יימוט — יש לקרוא כך‪ :‬ושורש צדיקים בל —‬
‫כלומר בלה‪ ,‬שהתבלה לאחר דור או שניים — יימוט‪ .‬וכן ניתן לפרש‬
‫יימוט מלשון מטה‪ :‬בל ימוט — לא יקום לו מטה‪ ,‬לא יהיה שבט הנושא‬
‫את שמו‪ .‬לכן השושלת של אדם הראשון אינה נמשכת דרך בניו של‬
‫קין‪ ,‬אלא דרך בניו של שת‪ .‬ונאמר‪ָ :‬א ָדם ׁ ֵשת ֱאנ ֹוׁש‪ ,‬במקום שהיה אמור‬

‫להיות‪ :‬אדם קין חנוך‪.‬‬

‫ֵאׁ ֶשת ַח ִיל ֲע ֶטֶרת ַּב ְע ָל ּה ּו ְכָר ָקב ְּב ַע ְצמ ֹו ָתיו ְמ ִביׁ ָשה‬

‫שלמה מנסה לעצב גם את דמותה של אמו‪ ,‬בת שבע‪ ,‬ומשווה אותה‬
‫לאשתו הראשונה של דוד‪ ,‬מיכל‪ .‬אשת חיל עטרת בעלה — זו בת‬
‫שבע‪ .‬וכרקב בעצמותיו מבישה — כך מצטיירת בעיניו דמותה של‬
‫מיכל‪ ,‬שביישה את בעלה לעיני ההמונים‪ ,‬כאשר החל לרקוד עם העם‬
‫אחרי ניצחונו על הפלשתים והחזרת ארון הברית‪ .‬דמותו של האיש‬
‫ומעמדו תלויים לחלוטין באישה שמצא‪ .‬אשת חיל — אישה שמטילה‬
‫חיל ורעדה על כל הסובבים אותה‪ .‬וכל זאת כדי לשמור על בעלה‬

‫מכל רע‪.‬‬
‫עטרת בעלה — מי שעל ראשו עטרת הוא רק המלך‪ .‬ואכן‪ ,‬בעלה‬
‫חי כמלך גם בעיניו וגם בעיני כל באי ביתם‪ .‬ואילו אישה מבישה‬
‫היא כמו "רקב בעצמותיו"‪ .‬מבישה — שמביישת אותו לעיני אחרים‬

‫ומלגלגת על חולשותיו בפרהסיה‪.‬‬
‫רקב בעצמותיו — אין הכוונה לעצמות הגוף‪ ,‬אלא לעצמיותו —‬
‫לאישיותו ולחשיבותו בעיני עצמו‪ .‬והלומדים משלמה המלך לימינו‬
‫מפרשים‪ :‬שאלו אדם‪ :‬איך אשתך? אמר‪ :‬זו שאלה של טעם‪ .‬בעיניי‬

‫אינה מוצאת חן‪.‬‬