Page 134 - 13322
P. 134

‫‪ 134‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫כאשר הגלגל מתהפך עליהם‪ ,‬ביתם נשאר עומד על תילו‪ .‬כי מהו‬
‫ביתם של הצדיקים? אלה המעשים הטובים שעשו‪ ,‬שהם יסודות‬
‫איתנים לבניין־עד איתן שאינו ניתן לערעור‪ ,‬ולכן נאמר עליהם‪:‬‬

                                                   ‫ְו ַצ ִ ּדיק ְיס ֹוד ע ֹו ָלם‪.‬‬

                       ‫ְל ִפי ִ ׂש ְכל ֹו ְי ֻה ַּלל ִאיׁש ְו ַנ ֲעֵוה ֵלב ִי ְה ֶיה ָלב ּוז‬

‫לפי שכלו יהולל איש — מזכיר לנו כי אברהם ניסה להציל את סדום‬
‫ועמורה מהחורבן וניהל משא ומתן קשוח עם אלוהים עצמו‪ ,‬ועל כך‬

                                                ‫התורה מהללת אותו‪.‬‬
‫ונעווה לב יהיה לבוז — ומי שמקשיח לבו לצרה העומדת להתרגש‬
‫על אחרים‪ ,‬ראוי לבוז‪ .‬כי אולי ירצה לבוז־לבזוז את רכוש הנספים‪.‬‬
‫כאשר מהללים אדם‪ ,‬יש להללו לפי שכלו‪ .‬לא הרי מי שמהלל איכר‬
‫על טיב יבוליו כהרי מי שמהלל כוהן על דרכיו בקודש‪ .‬לכל אחד‬
‫שכל אחר‪ ,‬רמה אחרת ואוצר מילים שונה‪ ,‬וצריך השבח להיות מותאם‬

                                                ‫לרמתו של המשובח‪.‬‬
‫ונעווה לב יהיה לבוז — נעווה מלשון העוויה‪ ,‬שמעמיד פנים כי‬
‫הוא טוב‪ ,‬אך בלבו הוא רע — הוא יהיה לבוז‪ ,‬שבוזזים את כבודו ממנו‪.‬‬
‫והלומדים משלמה המלך לימינו מפרשים‪ :‬אמר‪ :‬שיחרב כל העולם‬
‫ויישאר רק הכפר שלי‪ .‬שייחרב כל הכפר ותישאר רק המשפחה שלי‪.‬‬

                          ‫שתיחרב כל המשפחה שלי ואשאר רק אני‪.‬‬

                        ‫ט ֹוב ִנ ְק ֶלה ְו ֶע ֶבד ל ֹו ִמ ְּמ ַת ַּכ ֵּבד ַו ֲח ַסר ָל ֶחם‬

‫שלמה מהלל את אברהם על מאבקו ומזכיר אגב אורחא כי גם אם‬
‫אברהם היה נקלה בעיני עצמו‪ ,‬שאמר בספר בראשית‪ְ :‬ו ָא ֹנ ִכי ָע ָפר‬

         ‫ָו ֵא ֶפר‪ ,‬היה לו עבד שהחזיק את כל משק ביתו והוא אליעזר‪.‬‬
‫ממתכבד וחסר לחם — זה הרן אחיו שלא לחם על אמונתו ונספה‬

                                                               ‫באש‪.‬‬
‫נקלה — אף הוא רמז להרן שנקלה באש‪ .‬הנמשל‪ :‬הפתגם מעמיד‬
‫זו מול זו את אצולת הייחוס מול אצולת הממון‪ .‬מתאר את המתעשרים‬
‫החדשים‪ ,‬שאין להם שורשים וייחוס בהיררכיה השבטית‪ ,‬אך הצליחו‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139