Page 138 - 13322
P. 138

‫‪ 138‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫חברו‪ :‬אם לא תסתכל לאן שאתה הולך‪ ,‬תלך לאן שאתה מסתכל‪.‬‬
                                                 ‫ושומע לעצה חכם‪.‬‬

                          ‫ֱאִויל ַּב ּי ֹום ִיָּו ַדע ַּכ ְעס ֹו ְוכֹ ֶסה ָקל ֹון ָער ּום‬

‫רק ביום המחרת יעשה לוט את עצמו אוויל כועס‪ ,‬וכוסה קלון ערום‬
‫— ויכסוהו בשמיכה להסתיר את עירומו המעיד על קלונו מהלילה‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬אחד הדברים שקשה להסתיר הוא הכעס‪ ,‬כפי ששלמה אומר‬
‫בקהלת‪ַ ,‬כ ַעס ְּב ֵחיק ְּכ ִסי ִלים ָינ ּו ַח‪ ,‬מרגיש נוח בחיקם‪ .‬החכם יודע‬
‫להתגבר על הכעס ולהסתירו עד יעבור זעם‪ .‬כי סופו לחלוף‪ .‬לעומתו‪,‬‬
‫האוויל חושף אותו בו ברגע‪ .‬וכמה שלא ינסה לכסותו — לא יוכל‪ .‬כמו‬
‫מה שקרה לנוח‪ .‬לוט ונוח הם שני שיכורים שקיימו יחסי אישות בלי‬

           ‫ידיעתם‪ ,‬האחד הביא פרי בטן‪ ,‬והשני הביא קללה על בנו‪.‬‬
‫וכוסה קלון ערום — כמי שמנסה לכסות את קלונו — התפרצות‬

        ‫הזעם — בעלה תאנה‪ ,‬אך הכול יודעים (רואים) כי הוא ערום‪.‬‬

                       ‫ָי ִפי ַח ֱאמ ּו ָנה ַי ִּגיד ֶצ ֶדק ְו ֵעד ׁ ְש ָקִרים ִמְר ָמה‬

‫יפיח אמונה יגיד צדק — יעודד את בנותיו להאמין שבמעשיהן יש‬
                                                       ‫צדק היסטורי‪.‬‬

‫ועד שקרים מרמה — ואילו היה מעיד אחרת‪ ,‬היה מרמה את עצמו‪.‬‬
‫זוהי גרסתו של שלמה לסיפור של בנות לוט‪ ,‬שבו הוא מנסה לתקן את‬
‫תדמיתן (ואת תדמיתו!)‪ ,‬כדי לשמור על יחסים טובים עם בני עמון‬
‫ובני מואב‪ ,‬שהיו צאצאיהן‪ ,‬ואשר אחת מהן‪ ,‬מואבייה‪ ,‬היתה סבתא‬
‫רבתא שלו עצמו‪ .‬ואכן‪ ,‬היו לו נשים עמוניות ומואביות‪ ,‬ובכך הפר את‬
‫הצו של משה רבנו המופיע בספר דברים‪ :‬לֹא ָיבֹא ַע ּמ ֹו ִני ּומ ֹו ָא ִבי ִּב ְק ַהל‬
‫ְיהָוה‪ .‬ומה עשה שלמה? כך מסופר במלכים א׳‪ְ :‬ו ַה ֶּמ ֶל ְך ׁ ְשלֹמֹה ָא ַהב‬
‫ָנׁ ִשים ָנ ְכִר ּי ֹות ַר ּב ֹות‪ ...‬מ ֹו ֲא ִב ּי ֹות ַע ֳּמ ִנ ּי ֹות ֲאדֹ ִמ ֹּית ֵצ ְד ִנ ֹּית ִח ִּת ּיֹת‪ִ ,‬מן ַה ּג ֹו ִים‬
‫ֲאׁ ֶשר ָא ַמר ְיהָוה ֶאל ְּב ֵני ִי ְ ׂשָר ֵאל לֹא ָתבֹא ּו ָב ֶהם‪ַ ...‬ו ְי ִהי ְל ֵעת ִז ְק ַנת ׁ ְש ֹל ֹמה‬

                             ‫ָנׁ ָשיו ִה ּט ּו ֶאת ְל ָבב ֹו ַא ֲחֵרי ֱאלֹ ִהים ֲא ֵחִרים‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬על האמונה נאמר בספר דברים‪ֵ :‬אׁש ָ ּדת ָלמ ֹו‪ .‬ואכן‪ ,‬הדת‬
‫היא כמו אש תמיד שדורשת שיפיחו בה אמונה‪ ,‬חיזוק וליבוי כל הזמן‪.‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143