Page 180 - 13322
P. 180

‫‪ 180‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                     ‫ֵלב ַצ ִ ּדיק ֶי ְה ֶּגה ַל ֲענ ֹות ּו ִפי ְרׁ ָש ִעים ַי ִּבי ַע ָרע ֹות‬

‫לב צדיק יהגה לענות — דווקא שמשון יהגה על הלענות‪ ,‬מרירות‬
‫הלענה בחייו‪ ,‬וזו דלילה‪ .‬על שכמותה נאמר בספר קהלת‪ּ :‬ומ ֹו ֶצא ֲא ִני‬

                                                ‫ַמר ִמ ָּמֶות ֶאת ָה ִאׁ ָּשה‪.‬‬
‫ופי רשעים יביע רעות — ואילו הרשעים להפך‪ ,‬מביעים רעות זה‬
‫לזה ומאמינים כי יוכלו לו‪ .‬ופי רשעים יביע רעות — הפלשתים חבריה‬
‫של אשתו מאיימים עליה‪ַּ :‬פ ִּתי ֶאת ִאיׁ ֵש ְך ְו ַי ֶּגד ָלנ ּו ֶאת ַה ִחי ָדה ֶּפן ִנ ְ ׂש ֹרף‬
‫א ֹו ָת ְך ְו ֶאת ֵּבית ָא ִבי ְך ָּב ֵאׁש‪ .‬נעלה את אישך ב ִאשך‪ .‬תבחרי‪ :‬או אישך‬

                                                            ‫או ִאשך‪.‬‬

                     ‫ָרח ֹוק ְיהָוה ֵמְרׁ ָש ִעים ּו ְת ִפ ַּלת ַצ ִ ּדי ִקים ִיׁ ְש ָמע‬

‫רחוק ה' מרשעים — ה' רחוק גם מהצדיקים וגם מהרשעים באותה‬
‫מידה‪ ,‬בהיותו שוכן אי־שם במרומים‪ .‬לכן המילה "רחוק" פירושה לא‬

                         ‫כי הוא רחוק מהם‪ ,‬אלא שהם רחוקים ממנו‪.‬‬
‫אך תפילת הצדיקים מגיעה עד אליו כי הוא שוכן בלבם‪ .‬שנאמר‬

                                       ‫בספר שמות‪ְ :‬וׁ ָש ַכ ְנ ִּתי ְּבת ֹו ָכם‪.‬‬

                 ‫ְמא ֹור ֵעי ַנ ִים ְי ַ ׂש ַּמח ֵלב ׁ ְשמ ּו ָעה ט ֹו ָבה ְּת ַדׁ ֶּשן ָע ֶצם‬

‫מאור עיניים זה שמשון‪ ,‬ששמו נגזר מהמאור הגדול‪ ,‬שמש‪ .‬מאור‬
‫עיניים ישמח לב — זו תשובת הפלשתים לחידה‪ַ :‬מה ָּמת ֹוק ִמ ְ ּד ַב ׁש‬
‫ּו ֶמה ַעז ֵמ ֲאִרי‪ .‬מאור עיניים — זה הדבש המאיר עיניים‪ ,‬כמו שאמר‬
‫יונתן בספר שמואל א'‪ְ :‬רא ּו ָנא ִּכי אֹר ּו ֵעי ַני ִּכי ָט ַע ְמ ִּתי ְמ ַעט ְ ּד ַב ׁש‬

                                                                ‫ַה ֶּזה‪.‬‬
‫שמועה טובה תדשן עצם — נכונה השמועה שהרגת אריה והפכת‬
‫את עצמותיו לחלת דבש‪ .‬אך בעת ובעונה אחת מכוונים אל מקום‬
‫אחר וחדים לו חידה משלהם‪ :‬מאור עיניים ישמח לב — הפלשתים‬
‫רומזים כי יום אחד יעוורו אותו‪ ,‬יאבד מאור עיניו‪ ,‬ולכן תשמח כל‬
‫זמן שאתה רואה‪ .‬ישמח לב — כי הלב הוא משכן הרגשות‪ ,‬ובראשם‬
‫האהבה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שמועה טובה תדשן עצם — הדברים ששמעת‬
‫באוזניך אינם חודרים ללב אלא לעצמות‪ ,‬כלומר מעודדים את כוחות‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185