Page 198 - 13322
P. 198

‫‪ 198‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫המתכות היקרות‪ .‬מאז אותו מצרף נקראים העוסקים בכסף ובזהב‬
                                                             ‫צורפים‪.‬‬

‫ובוחן ִלבות ה' — מה שעושים הצורפים למתכות האלה עושה‬
‫הקב"ה ללבו של האדם‪ .‬צורפו כדי לטהרו מסיגים זרים‪ .‬בוחן —‬
‫היו מומחים שהיו בוחנים כל מטיל זהב לגלות אם אין כאן נחושת‬
‫קלל שצוחצחה ומורקה עד שתיראה כזהב‪ .‬כך בחן הקב"ה את שבט‬
‫בנימין וראה (על פי ר' מנדלי מו״ס) ׁ ֶש ּ ֹלא ָּכל ַה ּנ ֹו ֵצץ ָז ָהב ה ּוא‪ .‬זכר‬
‫למה שאמר יעקב (בבראשית) על אכזריותו של בנימין‪ִּ :‬ב ְנ ָי ִמין ְז ֵאב‬
‫ִי ְטָרף ַּב ּ ֹב ֶקר ֹיא ַכל ַעד ְו ָל ֶעֶרב ְי ַח ֵּלק ׁ ָש ָלל‪ .‬חוזה את מעשה פילגש‬
‫בגבעה שבעלה "יחלק שלל"‪ ,‬חילק את גופה ושלח את איבריה לכל‬

                                                      ‫שבטי ישראל‪.‬‬

               ‫ֵמַרע ַמ ְקׁ ִשיב ַעל ְ ׂש ַפת ָאֶון ׁ ֶש ֶקר ֵמ ִזין ַעל ְלׁש ֹון ַה ֹּות‬

‫מרע מקשיב על שפת אוון — שפת אוון היא לשונם המיוחדת של‬
‫העבריינים המסתירה את כוונותיהם‪ .‬האיש המכוון להרע‪ ,‬מרע‪,‬‬
‫מכיר שפה זאת היטב וקשוב למסרים המועברים אליו באמצעותה‪.‬‬
‫כשאומרים בני הבליעל‪ :‬ה ֹו ֵצא ֶאת ָה ִאי ׁש ֲא ׁ ֶשר ָּבא ֶאל ֵּבי ְת ָך ְו ֵנ ָד ֶע ּנ ּו‪,‬‬
‫אין פירושו שנדע אותו‪ ,‬שנעשה איתו היכרות‪ .‬שקר מזין על לשון‬
‫הוות — שלוש משמעויות‪ :‬אחת — באמצעות הלשון מזין ומלבה את‬
‫האש של אנשי הרוע; שנייה — נמצא בפה על הלשון באותו מקום‬
‫שבו עובר המזון‪ ,‬ולכן זה וזה מזינים‪ :‬אחד את קיבתו של החוטא‬
‫ואחד את נשמתו; ושלישית — מזין מלשון כלי זין‪ ,‬נשק‪ .‬השקר הוא‬
‫נשק שיכול להרוג לא פחות מחרב אם הוא מזין על לשון הוות‪ ,‬נקלע‬
‫לפה הנכון‪ ,‬וקובע את גורל האדם להוות או לא להוות — להיות או‬

                                                          ‫לא להיות‪.‬‬

                      ‫לֹ ֵעג ָלָרׁש ֵחֵרף ֹע ֵ ׂשה ּו ָ ׂש ֵמ ַח ְל ֵאיד לֹא ִי ָּנ ֶקה‬

‫לא רק אלה שעשו מעשה והרגו את הפילגש‪ ,‬כבשת הרש‪ ,‬ביזו את‬
           ‫אלוהים‪ ,‬אלא גם אלה שראו זאת ושמחו לאידה לא יינקו‪.‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203