Page 39 - 13322
P. 39
ג קרפ | 39
ַּכ ֵּבד ֶאת ְיהָוה ֵמה ֹו ֶנ ָך ּו ֵמֵראׁ ִשית ָּכל ְּתב ּו ָא ֶת ָך
תרח קורא אחריו בניסיון נואש :למרות הכול הקדש לה' חלק מכספך
"ומראשית כל תבואתך" ,והבא מעשר תקרובת לאלילים ,אלוהי אביך.
ְו ִי ָּמ ְלא ּו ֲא ָס ֶמי ָך ָ ׂש ָבע ְו ִתיר ֹוׁש ְי ָק ֶבי ָך ִי ְפרֹצ ּו
אם כך תעשה ,אני משלח אותך מפה עם ברכה! ואכן ,מרמז לברכה
שקיבל בסופו של דבר נינו של תרח ,יעקב ,שעליו נאמר בבראשית:
ּו ָפַר ְצ ָּת ָי ָּמה ָו ֵק ְד ָמה ְו ָצפֹ ָנה ָו ֶנ ְג ָּבה ְו ִנ ְבֲרכ ּו ְב ָך ָּכל ִמׁ ְש ְּפחֹת ָה ֲא ָד ָמה.
מ ּו ַסר ְיהָוה ְּב ִני ַאל ִּת ְמ ָאס ְו ַאל ָּת ֹקץ ְּבת ֹו ַכ ְח ּת ֹו
כאן מביא שלמה המלך את מוסר ההשכל שלו המסכם את הדיאלוג.
מוסר ה' בני אל תמאס — זוהי פרפרזה על :שמע בני מוסר אביך ואל
תיטוש תורת אמך .ומכיוון שאביך הוא הקב"ה ,עליך לציית לו כשם
שהיית מציית לאביך בשר ודם ,שיכול לייסרך בשוטים.
ואל תקוץ בתוכחתו — ואל תביא על עצמך קץ כפי שהזהירך
בתוכחתו.
ִּכי ֶאת ֲאׁ ֶשר ֶי ֱא ַהב ְיהָוה י ֹו ִכי ַח ּו ְכ ָאב ֶאת ֵּבן ִיְר ֶצה
וכאב את בן ירצה — שלמה מזכיר לקורא את הדיאלוג שבו תרח
מתפייס עם אברהם .ה' מייסר רק את אהוביו ,וכמו אב כלפי בנו,
בסופו של דבר מרצה אותו ומפייסו .ומדוע כתב "וכאב" ולא "וכמו
אב"? כדי שיראו עינינו את המילה "כאב" ,שלבו ָּכאב ְּכאב בייסרו את
בנו .ללמדנו כי קשה היתה פרידתו של תרח מאברהם כפרידתו של
אברהם מיצחק .כשאמר לו הקב"ה ,קח נא את בנך את יחידך וכו'.
ַאׁ ְשֵרי ָא ָדם ָמ ָצא ָח ְכ ָמה ְו ָא ָדם ָי ִפיק ְּתב ּו ָנה
מצא חוכמה — בלבו.
ומפיק תבונה — מפיו .שפיו של החכם מפיק מרגליות.
במילה "אשרי" קושר אותנו שלמה אל אביו ,דוד המלך ,משורר
ספר תהלים ,שפתח את דברי שירתו במיליםַ :אׁ ְשֵרי ָה ִאיׁש ֲאׁ ֶשר לֹא
