Page 91 - 13322

‫ח קרפ | ‪91‬‬

‫ישקו את אדמתו‪ ,‬האש תחמם את האדם ואת מאכלו‪ ,‬הרוח תביא גשמי‬
‫ברכה‪ ,‬והעפר יצמיח לחם‪.‬‬

‫ָו ֶא ְה ֶיה ֶא ְצל ֹו ָאמ ֹון ָו ֶא ְה ֶיה ׁ ַש ֲעׁ ֻש ִעים י ֹום י ֹום ְמ ַ ׂש ֶח ֶקת ְל ָפ ָניו ְּב ָכל ֵעת‬

‫אמון היה אליל מצרי‪ .‬ואהיה אצלו אמון — הדריכני למלוכה תחילה‬
‫בסגנון עמי העולם‪ ,‬ואחר כך קירבני אליו‪ .‬וכן אמון שהיה אומן אותי‬
‫כמו מרדכי את אסתר‪ .‬להכשירני למלוכה‪ .‬ואהיה שעשועים יום־יום‬
‫— והייתי משתעשע מילדות במשחקי הארמון ומאמן עצמי בקרבות‬
‫חרב וסיף כמו כל בני המלכים בארצות העולם‪ .‬משחקת לפניו בכל‬
‫עת — כמו שנאמר בספר שמואל ב׳‪ָ :‬יק ּומ ּו ָנא ַה ְּנ ָעִרים ִוי ַ ׂש ֲחק ּו ְל ָפ ֵנינ ּו‬

‫— יכינו עצמם למלחמות האמיתיות‪.‬‬
‫וכן משחקת לפניו בכל עת — והיתה משחקת לי השעה‪ ,‬שבכל עת‬

‫גברתי על שאר נערי החצר‪ .‬כך הוכשרתי למלוכה‪.‬‬

‫ְמ ַ ׂש ֶח ֶקת ְּב ֵת ֵבל ַאְרצ ֹו ְוׁ ַש ֲעׁ ֻש ַעי ֶאת ְּב ֵני ָא ָדם‬

‫שהיתה ארצו של אבי‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬משחקת בערמומיות בתכסיסי‬
‫התבל שהיו מקובלים באותה עת‪ ,‬והיו שעשועיי הילדותיים משמחים‬
‫את נכבדי החצר‪ .‬כל הנאמר פה משל הוא‪ ,‬כאילו חצר המלוכה‬
‫היא התבל כולה‪ ,‬שבה משחק הקב"ה בבני האדם ובגורלם‪ ,‬והם לו‬

‫כשעשועים יום־יום‪.‬‬

‫ְו ַע ָּתה ָב ִנים ׁ ִש ְמע ּו ִלי ְו ַאׁ ְשֵרי ְ ּדָר ַכי ִיׁ ְשמֹר ּו‬

‫חוזר על הנאמר כדי להדגיש כי מי שגדל בארמון אינו כשאר בני‬
‫האדם‪ ,‬ועליו ללמוד על חיי בני האדם הרגילים ממה שאביו מעביר לו‪.‬‬
‫ואשרי דרכיי ישמורו — לאושרי‪ ,‬הנערים שאיתם השתעשעתי יהיו‬

‫שומריי בעת שאהיה מלך וילוו אותי בכל דרכיי‪.‬‬

‫ׁ ִש ְמע ּו מ ּו ָסר ַו ֲח ָכמ ּו ְו ַאל ִּת ְפָרע ּו‬

‫חזרה נוספת על הנאמר‪ .‬וההדגשה היא על "אל תפרעו"‪ .‬פריעת הסדר‬
‫המקובל מתחילה בפריעת השיער‪ ,‬כמו שראיתם אצל אבשלום אחי‪.‬‬