Page 92 - 13322
P. 92

‫‪ 92‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫שתחילה פרע שערו‪ ,‬ואחר כך התפרע בארמון וגירש את אביו למדבר‪,‬‬
‫ואחר כך פרע את כל חוקי הממלכה‪ .‬לכן אל תפרעו — שמרו על ערכי‬
‫מוסר ואל תתפרעו אפילו בעת שאתם מגינים עליי‪ .‬המוסר והחוכמה‬
‫ילמדו אתכם את מגבלות הכוח והשררה‪ .‬וכן אל תפרעו — שלא‬
‫להיפרע מכל אדם שהפר את אמוני‪ ,‬כי החמלה היא יסוד בשמירת‬

                                                          ‫שלום בית‪.‬‬

  ‫ַאׁ ְשֵרי ָא ָדם ׁ ֹש ֵמ ַע ִלי ִלׁ ְשקֹד ַעל ַ ּד ְל ֹת ַתי י ֹום י ֹום ִלׁ ְש ֹמר ְמז ּו ֹזת ְּפ ָת ָחי‬

‫רק טוב יצמח לכם‪ ,‬שומרי ראשי‪ ,‬אם תקפידו על עקרונות המוסר‬
‫כאשר תופקדו לשמור על דלתות חדרי‪ .‬לשקוד — כמו עץ השקד‬

        ‫שפריחתו מקדימה את לבלוב עליו‪ .‬לחשוב צעד אחד קדימה‪.‬‬
‫נאמר "יום־יום" אך מתכוון לילה־לילה‪ ,‬כי ביום די היה בשומר‬
‫אחד‪ ,‬אדם שומע לי — אך בלילה הכול משתנה בארמון‪ .‬על הלילה‬
‫נאמר בשיר השירים‪ִ :‬ה ֵּנה ִמ ָּטת ֹו ׁ ֶש ִּלׁ ְש ֹל ֹמה ׁ ִשׁ ִּשים ִּג ּבִֹרים ָס ִביב ָל ּה‬

                 ‫ִמ ִּג ּבֵֹרי ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ִ ...‬איׁש ַחְר ּב ֹו ַעל־ ְיֵרכ ֹו ִמ ַּפ ַחד ַּב ֵּליל ֹות‪.‬‬
‫לשמור מזוזות פתחיי — לשמור מלזוז‪ ,‬שלא ינועו אמות הספים‬

                                              ‫בשל תהפוכות החיים‪.‬‬

                          ‫ִּכי ֹמ ְצ ִאי ָמ ָצא ַח ִּיים ַו ָּי ֶפק ָרצ ֹון ֵמ ְיהָוה‬

‫מוצאי יכול להיות רק מי שחיפשני‪ .‬ונראה שכאן מדברת החוכמה‬
‫ומשבחת את מעלותיה‪ .‬המוצא את החוכמה הוא ימצא אורך ימים‬
‫ויפק רצון מה' — שיפכו מעיינותיו וירוו את כל הסובבים אותו‪.‬‬

                                                ‫ותשרה עליו הברכה‪.‬‬

                        ‫ְו ֹח ְט ִאי ֹח ֵמס ַנ ְפׁש ֹו ָּכל ְמ ַ ׂש ְנ ַאי ָא ֲהב ּו ָמֶות‬

‫החוטא לי הוא מי שמנסה לחטא אותי משגיאותיי‪ ,‬כגון מה שנתן‬
     ‫הנביא עשה לדוד אבי‪ ,‬כשניסה לחטא אותו מרצח אוריה החתי‪.‬‬

‫כל משנאי אהבו מוות — משנאי‪ :‬מהמילה "שנאי" — כל משניי —‬
                       ‫כל המשנה את החוקים שקבעתי‪ ,‬בחר במוות‪.‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97