Page 87 - 13322

‫ח קרפ | ‪87‬‬

‫אנשי האליטה בחצר המלך‪ :‬שרים ושופטי צדק‪ .‬שרים ישורו —‬
‫ישתמשו בשררה שהוענקה להם‪ ,‬וכן יסורו למשמעתו של המלך‬
‫וימלאו רצונו‪ ,‬ולעומתם נדיבים כל שופטי צדק — "שופטי צדק" אינם‬
‫תלויים ברצונו של המלך‪ ,‬והם יכולים להיות נדיבים בחיפוש אחר‬

‫הצדק‪ ,‬וכשצריך — עשויים לעקוף את הדין‪.‬‬

‫ֲא ִני אֹ ֲה ַבי ֵא ָהב ּו ְמׁ ַש ֲחַרי ִי ְמ ָצ ֻא ְנ ִני‬

‫אני — מבדל את עצמו משבחי הנשים‪ .‬בהומור קליל מחבר את עצמו‬
‫שלמה ליום האהבה‪ ,‬ט"ו באב‪ ,‬ומעיד על עצמו‪ :‬אני אוהביי אוהב —‬
‫אינני יוצא לכרמים לחפש אהבה‪ ,‬אלא אוהב את אוהביי‪ .‬בל נשכח כי‬
‫שלמה לא היה צריך לצאת לכרמים לחפש אישה‪ ,‬שהרי היו בהרמונו‬

‫אלף נשים‪.‬‬
‫ומשחריי ימצאונני — כל אוהביי ימצאוני מיד עם עלות השחר‪,‬‬

‫כאשר ארבעים השומרים יעזבו את מיטתי‪.‬‬

‫עֹׁ ֶשר ְו ָכב ֹוד ִא ִּתי ה ֹון ָע ֵתק ּו ְצ ָד ָקה‬

‫שוב מבדל את עצמו מן הנערות שלבשו כלי לבן‪ ,‬כדי שלא לבייש‬
‫את מי שאין לה‪ .‬הוא אומר בפירוש‪ :‬אני עשיר‪ .‬עושר וכבוד איתי —‬
‫הייתכן ששלמה המלך מתפאר בעושרו ובכבוד שרוחשים לו? לא צפוי‬
‫שיעשה זאת‪ .‬ואפשר שצריך לקרוא עם סימן שאלה באמצע‪ :‬עושר‬

‫וכבוד איתי? מובן שלא!‬
‫הון עתק וצדקה? גם הוא לא שלי — כל הון שצברתי אינו איתי‪,‬‬
‫כולו מוקדש למתן צדקה‪ .‬גם כאן יש מידה שאינה ראויה‪ ,‬שהרי צדקה‬
‫היא מתן בסתר‪ ,‬ואין זה ראוי לפרסמה‪ ,‬אך מלך שרוצה לפייס את‬
‫עמו רשאי לוותר לעצמו ולספר לעם מה הוא עושה למענם כי תמיד‬

‫יימצאו כאלה שיוציאו דיבתו רעה‪.‬‬

‫ט ֹוב ִּפְר ִיי ֵמ ָחר ּוץ ּו ִמ ָּפז‪ּ ,‬ו ְתב ּו ָא ִתי ִמ ֶּכ ֶסף ִנ ְב ָחר‬

‫ומכל העושר שהקב"ה העניק לי אני גאה בפרי בטני‪ ,‬אלה הילדים‬
‫שהבאתי לעולם‪.‬‬