Page 102 - VOL-2
P. 102

‫ספר חפץ חיים‬
                   ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                             ‫כלל ג ‪ -‬הלכה א‬

     ‫הרעים וכדאיתא בערבי פסחים במעשה דרבי‬
     ‫שציוה לבניו אל תדורו בשכנציב משום דליצני‬
     ‫נינהו ומשכי בליצנותא‪ .‬אבל אם כן יקשה אפילו‬
     ‫היה מונע את עצמו מלומר בפניו משום איבה‬

                ‫ומחלוקת גם כן יהא מותר‪,‬‬

     ‫אם כן אנו מוכרחים לומר שהפירוש בדברי ר'‬
     ‫יוסי או כמו שפירשו התוספות בערכין והעתקתי‬
     ‫דבריהם לעיל בכלל ב' בסק"ב או כמו שפירש ר'‬
     ‫יונה בספרו שערי תשובה ובשיטה מקובצת על‬
     ‫בבא בתרא וכפי מה שאכתוב אי"ה דבריהם לקמן‪,‬‬
     ‫או אפילו בגנאי גמור ובגווני דמותר לשנוא אותו‬
     ‫וכנ"ל אך דרב פפא פליג עליו ואוסר וכיון דחזינן‬
     ‫דרב פפא דבתרא הוא פליג על רבא ועבד מעשה‬
     ‫בזה לאיסור דנגדיה לזיגוד משום זה ובברייתא שם‬
     ‫משמע גם כן כרב פפא וגם רב אשי דבתרא הוא‬
     ‫משמע שם בסוגיא דסבר כרב פפא (מדקאמר שם‬
     ‫ואי לא לא לימא ליה ומשמע בכל גווני וכנ"ל ועוד‬
     ‫דאי לא תימא הכי יאמר עוד דאי הוא משער שהיה‬
     ‫אומר בפניו מותר אפילו רבו אינו מאמינו אלא‬
     ‫ודאי דאוסר בכל גווני) אם כן היאך נמלא לבנו‬
     ‫להתיר ואם כן יפה פסק הרמב"ם לאסור לשון הרע‬

‫‪3	 Rabbeinu Chananel: “Perhaps they will drag you (into their way of‬‬
     ‫‪thinking).”   (Note: Perhaps they would have become de-sensitized to‬‬
     ‫‪people who ridicule the Torah, meaning they could have come to a time‬‬
     ‫‪in their lives when they could live with people who ridicule the Torah and‬‬
     ‫)‪Rebbe would not allow that to happen to his children.‬‬

                                                                                                           ‫‪92‬‬
                                                                                            ‫‪volume 2‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107