Page 98 - VOL-2
P. 98
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ג -הלכה א
ואין לומר דהתם מיירי שלא העיד בפניו ,חדא
דאמאי נגדיה רב פפא לזיגוד ולא קרי לטוביה
שיעיד זיגוד בפניו ,ועוד אין מקבלין עדות שלא
בפני בעל דין ולישנא דגמרא משמע דאם היו
מעידין בו בשנים היו מקבלין עדותן ,ועוד דקאמר
אסהיד ביה ולא קאמר עליה ,וגם מתחלה קאמר ג'
הקב"ה שונאן ואחד מהם הרואה דבר ערוה בחבירו
ומעיד בו ביחידי לישנא דמעיד בו משמע בפניו,
והרי הקב"ה יודע בודאי את אמיתת הדבר שהוא
אמת ואפילו הכי הקב"ה שונאו עבור סיפורו.
וא"ל דהגמרא לא איירי רק אם בא לבית דין ומעיד
דמוכח שרצונו שיאמינו לו בהחלט כדרך עדות בית
דין ועובר על לא יקום עד אחד באיש אבל לא אם
מספר לאנשים דעלמא דאפשר דכוונתו רק כדי
שישמרו העולם ממנו ויאמינו לו רק לחוש ,דאף
דהתורה לא חילקה באיסור סיפור לשון הרע בין
לספר לבית דין ובין לשאר אנשים דהתורה איירי
במי שהוא עדיין בכלל אחיך אבל לא בזה דמותר
לשנאותו,
88
volume 2
