Page 106 - VOL-2
P. 106

‫ספר חפץ חיים‬
            ‫הלכות איסורי לשון הרע‬

                     ‫כלל ג ‪ -‬הלכה א‬

‫אדם כדי לעזור להנגזל (או בעבירה שבין אדם‬
‫למקום המפורסמת לכל ישראל את גודל איסורה‬
‫והוא עבר עליה כמה פעמים במזיד דגם זה אין‬
‫בו משום לשון הרע וכמו שנכתוב לקמן בכלל ד'‬

                     ‫ס"ז)‬

‫ועל זה פסק דאם הוא משער בעצמו דגם בפניו לא‬
‫היה חוזר מלאמרו מותר אפילו שלא בפניו‪ ,‬דאל"ה‬
‫יוכל להיות שלא נתכוין באמת בגנותו אותו עבור‬
‫קנאתו על החמס אשר בכפיו מה שגזל וחמס‬
‫או בייש לחבירו‪ ,‬רק נהנה לדבר באשמת העם‬
‫ובהעותם ישמח ובקלונם יתכבד שלא בפניהם‪,‬‬
‫ודבר זה אסרה התורה בכל גווני וכמו שמשמע‬
‫מדברי ר' יונה במאמר רכ"ח עיי"ש‪ ,‬רק אם הוא‬
‫משער בעצמו שלא היה חוזר מאותו הדיבור אף‬

               ‫בפניו אז מותר‪.‬‬

‫ובדבר זה מוסיף הספר יראים היתירא על רבינו‬
‫יונה שר"י מתיר דוקא אם כבר הוכיחו בפניו או‬
‫במי שהוחזק לרבים כר' יוסי וכמ"ש שם והוא‬
‫מתיר בסתמא באינש דעלמא אם יודע שהיה אומרה‬
‫בפניו‪ ,‬אך מ"מ אל ימהר הקורא להקל בזה כי צריך‬
‫לזה ההיתר כמה פרטים ויבואר לקמן בכלל יו"ד‬

                   ‫אי"ה*‪.‬‬

                   ‫הגה"ה‪:‬‬
‫* והא דמביא ראיה מרכילות של ציבא ונשארנו בקושיא‬

‫לקמן בהלכות רכילות כלל ג' בבאר מים חיים בס"ב‬

                                                     ‫‪96‬‬
                                                 ‫‪volume 2‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111