Page 126 - 26316
P. 126

‫‪ 126‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫אמר לו‪ :‬לך ישר־ישר כל חייך ותגיע‪ .‬לכן יש לקרוא‪ :‬היושר אח‬
                                                            ‫למחסור‪.‬‬

                          ‫ֶנ ֶפׁש ְּבָר ָכה ְת ֻדׁ ָּשן‪ּ ,‬ו ַמְרֶוה ַּגם ה ּוא י ֹוֶרא‬

‫זו הברכה שיצחק בירך את בנו יעקב‪ :‬שתדושן! ובלשון הכתוב‬
‫בבראשית‪ְ :‬ו ִי ֶּתן ְל ָך ָה ֱא ֹל ִהים ִמ ַּטל ַהׁ ָּש ַמ ִים ּו ִמׁ ְש ַמ ֵּני ָה ָאֶרץ ְו ֹרב ָ ּד ָגן‬

                                                              ‫ְו ִתי ֹרׁש‪.‬‬
‫ומרווה גם הוא יורא — שיהא הטל מרווה את שדותיך עד בוא‬
‫היורה‪ .‬המשך הפסוק הקודם‪ .‬נפש האיכר‪ ,‬שמחפשת ברכה ביבולה‪,‬‬
‫חייבת לדשן את השדה לפני היורה‪ .‬אם תדושן חלקת שדהו‪ ,‬היורה‬

                      ‫ירווה את השדה — והאיכר יראה ברכה בעמלו‪.‬‬

                     ‫מֹ ֵנ ַע ָּבר ִי ְּק ֻבה ּו ְלא ֹום‪ּ ,‬ו ְבָר ָכה ְל ֹראׁש ַמׁ ְש ִּביר‬

‫ממשיך ועוסק בצאצאיו של יעקב ובהצלחתם הכלכלית בעקבות‬
‫הברכה שבורכו‪ .‬והגדול שבהם‪ :‬יוסף הצדיק‪ ,‬שזכה להיקרא‬
‫ה"משביר"‪ .‬מונע בר יקבוהו לאום — אילו נמנע יוסף מלחלק את‬
‫הבר‪ ,‬החיטה‪ ,‬בצורה הוגנת‪ ,‬יקבוהו לאום‪ ,‬היו המצרים מקללים‬

                                                               ‫אותו‪.‬‬
‫וכשנהג בצדיקות — היו קוראים‪ :‬ברכה לראש משביר! אך‬
‫גם הברכה וגם הקללה אינן באות מה"לאום" אלא מהבורא‪ ,‬כמו‬
‫שאמר בלעם בספר במדבר‪ָ :‬מה ֶא ּקֹב ֹלא ַק ּבֹה ֵאל ּו ָמה ֶא ְז ֹעם ֹלא ָז ַעם‬

                                                               ‫ְיה ָוה?‬

                        ‫ׁ ֹש ֵחר ט ֹוב ְי ַב ֵּקׁש ָרצ ֹון ְו ֹדֵרׁש ָר ָעה ְתב ֹו ֶא ּנ ּו‬

‫ממשיך עם הברכות שיעקב ובניו זכו להן‪ ,‬והפעם — בלעם וברכותיו‪.‬‬
‫שוחר טוב יבקש רצון — שוחר טוב הוא בלעם‪ ,‬שאיחל רק דברים‬

                                                 ‫טובים לעם ישראל‪.‬‬
‫ודורש רעה תבואנו — זה בלק שדרש מבלעם לקלל‪ ,‬ובסופו של‬

               ‫דבר באה הקללה עליו עצמו‪ ,‬ואבד במלחמה הגדולה‪.‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131