Page 137 - 26316
P. 137
בי קרפ | 137
היתה צרה לשנייה .ומצרה אחת מהן ,יולדתו של מואב ,יצא צדיק
וזה שלמה המלך .הנמשל מחיי הציידים :בפשע שפתיים מוקש רע
— המוקש אמנם לוכד את הרגליים ,אך הרשת נטוותה בשפתיים .ומי
שנפל לפח יקוש זה ,למוקש רע ,ויצא ממנו בשלום ,יתחשל ותתחזק
רוחו .והלומדים משלמה המלך לימינו מפרשים :אמר :באמת הבטחתי
אך לא הבטחתי לקיים.
ִמ ְּפִרי ִפי ִאיׁש ִי ְ ׂש ַּבע ט ֹוב ּו ְגמ ּול ְי ֵדי ָא ָדם ָיׁ ִשיב ל ֹו
מפרי פי איש ישבע טוב — מה שאומר פיו ללבו ייתכן שיישא פרי.
וגמול ידי אדם ישיב לו — ולמעשים שיעשה האדם יעניק אלוהים
גמול טוב .פרי פיו של האדם הן מילים בלבד .אבל יש בהן כדי
להשביע ולהעניק מזון רוחני לאדם העצוב או הנואש .מזכיר את פריו
של לוט ,שני הילדים מואב ועמון .מפרי פי איש ישבע טוב — פרי
בטנו של האדם ,הוולד היילוד ,ישבע מהחלב של שדי אמו ,וגמול ידי
אדם ישיב לו — אך לאחר שהוא נגמל הוא משתמש בידי אדם ,כלומר
מוצץ את אגודלו .וגם ממנו ישבע טוב וישיב לו — את רוחו.
ֶ ּדֶר ְך ֱאִויל ָיׁ ָשר ְּב ֵעי ָניו ְוׁשֹ ֵמ ַע ְל ֵע ָצה ָח ָכם
דרך אוויל ישר בעיניו — לוט מחליט לנהוג כאוויל ,כי זה נראה בעיניו
המעשה הישר להגשמת חזונו.
ושומע לעצה חכם — ואם בנותיו יציעו לו לשתות יין ,ישמע
לעצה ,כדי שהן תחשובנה שהוא מבצע את תוכניתן שלהן .הנמשל
עוסק בהבדל בין ראייה לשמיעה .במקרים רבים נחשבה השמיעה
לעולה בחשיבותה על הראייה .ונאמר :נעשה ונשמע ,ולא נעשה
ונראה .האוויל מסתמך רק על הראייה "בעיניו" ,ולכן הולך בדרך
עקלקלה ומאמין שהיא ישרה .אך החכם סומך על השמיעה .ומדוע
השמיעה עדיפה? הראייה אינה מחייבת מגע עם אדם נוסף :מה
שאתה רואה — זה מה יש .בשמיעה חייב להיות מישהו נוסף .במקרה
זה — נותן העצה .וזה תמיד עדיף .והלומדים משלמה המלך לימינו
מפרשים :מעשה באיש שהלך בדרך בלילה והביט בכוכבים .אמר
