Page 206 - 26316
P. 206

‫‪ 206‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫יולדתו‪ .‬מר לה שילדה אותו וסבלה בגללו ייסורים גם בלידתו וגם‬
                                                           ‫בהתבגרו‪.‬‬

                  ‫ַּגם ֲענ ֹוׁש ַל ַּצ ִ ּדיק לֹא ט ֹוב ְל ַה ּכ ֹות ְנ ִדי ִבים ַעל ֹיׁ ֶשר‬

‫גם ענוש לצדיק לא טוב — הזקן טוב הלב‪ ,‬שאירח בביתו את האיש‬
                   ‫ופילגשו‪ ,‬בוודאי נהרג כמו כל הגברים של השבט‪.‬‬

‫להכות נדיבים על יושר — אף על פי שהיה נדיב וישר‪ .‬גם אלה‬
                     ‫תוצאותיה של מלחמה נקמנית חסרת מעצורים‪.‬‬

‫להכות נדיבים על יושר — ומותר אפילו להכות נדיבים אם הדבר‬
‫נעשה על יושר‪ ,‬בצדק ובהגינות‪ .‬הצדק צריך לא רק להיראות אלא גם‬
‫להיעשות‪ ,‬וגם אם היה נדיב וצדיק כל חייו אך נתפס בעבירה שיש‬

                              ‫עמה קלון‪ ,‬חייב להיענש כמו כל אדם‪.‬‬

                     ‫ח ֹו ֵ ׂש ְך ֲא ָמָריו י ֹו ֵד ַע ָ ּד ַעת ְו ַקר ר ּו ַח ִאיׁש ְּתב ּו ָנה‬

‫תוצאות המלחמה היו הרות אסון לשבט בנימין‪ ,‬שכן כל הגברים‪ ,‬לבד‬
‫משש מאות‪ ,‬נהרגו במלחמה‪ .‬חושך אמריו יודע דעת‪ ,‬וקר רוח איש‬
‫תבונה — האנשים הנבונים בכל השבטים הבינו בלי לדבר‪ ,‬בקור רוח‪,‬‬
‫כי אם יניחו לצמאי הדם והנקם לעשות שפטים באנשי בנימין‪ ,‬ואם לא‬
‫ייחלצו להציל את השבט‪ ,‬הוא יימחק עד מהרה משבטי ישראל ומעל‬
‫פני האדמה ויש לעשות כל שאפשר כדי להצילו‪ .‬הנמשל‪ :‬חושך אמריו‬
‫יודע דעת — היה צריך להיות כתוב הפוך‪ :‬יודע דעת חושך אמריו‪,‬‬
‫ואיש תבונה קר רוח‪ .‬החכם מדבר מעט‪ ,‬והנבון שומר על איפוק‪.‬‬
‫והיינו מבינים את הדברים כפשוטם‪ .‬וכן היה אפשר לכתוב כך‪ :‬יודע‬
‫דעת איש תבונה‪ ,‬וקר רוח חושך אמריו! וגם זה היה נכון‪ .‬להראותנו‬

                               ‫כמה פנים יש לכל פסוק בספר משלי‪.‬‬

                   ‫ַּגם ֱאִויל ַמ ֲחִריׁש ָח ָכם ֵי ָחׁ ֵשב אֹ ֵטם ְ ׂש ָפ ָתיו ָנב ֹון‬

‫כדי להציל את השבט‪ ,‬הם עושים מעשה שלא ייעשה ומציעים לכל‬
‫אוויל ולכל נבון להחריש ולאטום שפתיו מלומר את האמת על מה‬
‫שעשו כדי לא להמשיך ולשלהב את הרוחות‪ .‬לכן הם מהללים את‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211