Page 212 - 26316
P. 212

‫‪ 212‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                         ‫ִמ ְג ַ ּדל עֹז ׁ ֵשם ְיהָוה ּב ֹו ָיר ּוץ ַצ ִ ּדיק ְו ִנ ְ ׂש ָּגב‬
                   ‫ה ֹון ָעׁ ִשיר ִקְר ַית ֻע ּז ֹו ּו ְכח ֹו ָמה ִנ ְ ׂש ָּג ָבה ְּב ַמ ְ ׂש ִּכית ֹו‬

‫זו הערתו של שלמה המלך‪ ,‬המדגיש את יתרונו של המלך על פני‬
‫המנהיגים העממיים‪ ,‬משום שיש לו גם קריית עוז‪ ,‬כלומר עיר בירה‬
‫מבוצרת‪ ,‬גם חומה נשגבה וגם הון רב‪ ,‬ולכן יכול להיות תמיד גם צדיק‬

                                                           ‫וגם נשגב‪.‬‬
‫ירוץ — ירוצץ ראשיהם של מתנכליו בעזרת כל אלה‪ .‬שני הפסוקים‬
‫הם בעצם אמירה אחת‪ :‬משגבו ומבצרו של הצדיק הם שם ה'‪ ,‬ומבצרו‬
‫של העשיר הוא ההון שלו‪ .‬וכחומה נשגבה במשכיתו — משכיתו אלה‬
‫העיטורים והפסלים וכרכובי הפאר המפארים את ביתו‪ .‬הם החומה‬
‫השומרת עליו‪ .‬הצדיק יזכה לכל אלה כשיגיע לגן העדן‪ ,‬והעשיר יאבד‬

                  ‫כל אלה כאשר יגיע לשם‪ .‬וכל אחד יבחר את דרכו‪.‬‬

                       ‫ִל ְפ ֵני ׁ ֶש ֶבר ִי ְג ַּב ּה ֵלב ִאיׁש ְו ִל ְפ ֵני ָכב ֹוד ֲע ָנָוה‬

‫לפני שבר יגבה לב איש — כל אחד מהמנהיגים־לעת־מצוא הללו תמיד‬
‫יגבה לבבו לפני שייפול עליו השבר‪ ,‬ולכן לפני שירדפו המנהיגים‬
‫כבוד‪ ,‬מוטב שילמדו מהי ענווה‪ .‬וכן שבר הוא אוכל‪ ,‬כמסופר‬
‫בבראשית‪ַ :‬ו ַּיְרא ַי ֲע ֹקב ִּכי ֶיׁש ׁ ֶש ֶבר ְּב ִמ ְצָר ִים‪ .‬אדם חולק כבוד לאוכל‬
‫שיש לו בשפע‪ ,‬וגאה בכך שיש לו כל הדברים החומריים שהוא זקוק‬

                                                                ‫להם‪.‬‬
‫ולפני כבוד ענווה — אך את הכבוד לא ישיג באמצעות כל אלה‪ ,‬כי‬

      ‫מה שמביא כבוד אינו רכוש ושכיות חמדה‪ ,‬אלא דווקא ענווה‪.‬‬

                   ‫ֵמׁ ִשיב ָ ּד ָבר ְּב ֶטֶרם ִיׁ ְש ָמע ִאֶּו ֶלת ִהיא ל ֹו ּו ְכ ִל ָּמה‬

‫הטיפשות הראשונה שהוא מציג‪ :‬משיב דבר בטרם ישמע — מי שמשיב‬
‫את הארץ שכבש לעם שישב בה‪ ,‬בטרם שמע את דבר האל‪ ,‬איוולת‬
‫היא לו וכלימה‪ .‬לא משיבים ארץ כבושה לאויב שנצטווינו להשמידו‪.‬‬
‫כאן רומז‪ ,‬למשל‪ ,‬לשבט זבולון שעליו נאמר בספר שופטים‪ְ :‬זב ּו ֻלן ֹלא‬
‫ה ֹוִריׁש ֶאת י ֹוׁ ְש ֵבי ִק ְטר ֹון ְו ֶאת י ֹוׁ ְש ֵבי ַנ ֲהלֹל ַו ֵּיׁ ֶשב ַה ְּכ ַנ ֲע ִני ְּב ִקְר ּב ֹו ַו ִּי ְהי ּו‬
‫ָל ַמס‪ .‬ובמדרש שמעוני דרשו‪ָּ :‬כל ַה ְּמַר ֵחם ַעל ַא ְכ ָזִרים ס ֹופ ֹו ׁ ֶש ִּמ ְת ַא ְכ ֵזר‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217