Page 212 - 26316
P. 212
212יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
ִמ ְג ַ ּדל עֹז ׁ ֵשם ְיהָוה ּב ֹו ָיר ּוץ ַצ ִ ּדיק ְו ִנ ְ ׂש ָּגב
ה ֹון ָעׁ ִשיר ִקְר ַית ֻע ּז ֹו ּו ְכח ֹו ָמה ִנ ְ ׂש ָּג ָבה ְּב ַמ ְ ׂש ִּכית ֹו
זו הערתו של שלמה המלך ,המדגיש את יתרונו של המלך על פני
המנהיגים העממיים ,משום שיש לו גם קריית עוז ,כלומר עיר בירה
מבוצרת ,גם חומה נשגבה וגם הון רב ,ולכן יכול להיות תמיד גם צדיק
וגם נשגב.
ירוץ — ירוצץ ראשיהם של מתנכליו בעזרת כל אלה .שני הפסוקים
הם בעצם אמירה אחת :משגבו ומבצרו של הצדיק הם שם ה' ,ומבצרו
של העשיר הוא ההון שלו .וכחומה נשגבה במשכיתו — משכיתו אלה
העיטורים והפסלים וכרכובי הפאר המפארים את ביתו .הם החומה
השומרת עליו .הצדיק יזכה לכל אלה כשיגיע לגן העדן ,והעשיר יאבד
כל אלה כאשר יגיע לשם .וכל אחד יבחר את דרכו.
ִל ְפ ֵני ׁ ֶש ֶבר ִי ְג ַּב ּה ֵלב ִאיׁש ְו ִל ְפ ֵני ָכב ֹוד ֲע ָנָוה
לפני שבר יגבה לב איש — כל אחד מהמנהיגים־לעת־מצוא הללו תמיד
יגבה לבבו לפני שייפול עליו השבר ,ולכן לפני שירדפו המנהיגים
כבוד ,מוטב שילמדו מהי ענווה .וכן שבר הוא אוכל ,כמסופר
בבראשיתַ :ו ַּיְרא ַי ֲע ֹקב ִּכי ֶיׁש ׁ ֶש ֶבר ְּב ִמ ְצָר ִים .אדם חולק כבוד לאוכל
שיש לו בשפע ,וגאה בכך שיש לו כל הדברים החומריים שהוא זקוק
להם.
ולפני כבוד ענווה — אך את הכבוד לא ישיג באמצעות כל אלה ,כי
מה שמביא כבוד אינו רכוש ושכיות חמדה ,אלא דווקא ענווה.
ֵמׁ ִשיב ָ ּד ָבר ְּב ֶטֶרם ִיׁ ְש ָמע ִאֶּו ֶלת ִהיא ל ֹו ּו ְכ ִל ָּמה
הטיפשות הראשונה שהוא מציג :משיב דבר בטרם ישמע — מי שמשיב
את הארץ שכבש לעם שישב בה ,בטרם שמע את דבר האל ,איוולת
היא לו וכלימה .לא משיבים ארץ כבושה לאויב שנצטווינו להשמידו.
כאן רומז ,למשל ,לשבט זבולון שעליו נאמר בספר שופטיםְ :זב ּו ֻלן ֹלא
ה ֹוִריׁש ֶאת י ֹוׁ ְש ֵבי ִק ְטר ֹון ְו ֶאת י ֹוׁ ְש ֵבי ַנ ֲהלֹל ַו ֵּיׁ ֶשב ַה ְּכ ַנ ֲע ִני ְּב ִקְר ּב ֹו ַו ִּי ְהי ּו
ָל ַמס .ובמדרש שמעוני דרשוָּ :כל ַה ְּמַר ֵחם ַעל ַא ְכ ָזִרים ס ֹופ ֹו ׁ ֶש ִּמ ְת ַא ְכ ֵזר
