Page 52 - 28322

‫‪ | 52‬חיים שפירא‬

‫מיני פסנתרנים בעלי יכולות טכניות מוגזמות המתרוצצים אנה‬
‫ואנה כמו סוסי מרוץ מבולבלים על כל האוקטבות של הפסנתר‬

‫ודופקים על הקלידים ללא טיפת רחמים‪...‬‬

‫לפני שנים רבות מאוד סיירנו רעייתי‪ ,‬דניאלה‪ ,‬ואני בעמק‬
‫הלואר שבצרפת‪ ,‬והתאכסנו בעיירה קטנטנה בשם ֶשנונסו‪ .‬לפני‬
‫הנסיעה — זו הייתה הנסיעה הראשונה שלנו לצרפת — החלטתי‬
‫להרשים את זוגתי והקדשתי חודשים אחדים ללימוד בסתר‬
‫של השפה הצרפתית בעזרת מילון צרפתי־עברי‪ .‬כשהגענו‬
‫לצרפת גיליתי שאני מומחה לשפה חדשה‪ ,‬צרפתית־עברית‪.‬‬
‫הבעיה היחידה הייתה עם הצרפתים‪ ,‬הם אינם דוברים את שפת‬
‫צרפתית־עברית ומעדיפים משום מה צרפתית ועל כן לא הבינו‬

‫מילה ממה שאמרתי‪...‬‬

‫כל פרסומה של עיירה זו נובע מטירת שנונסו (‪Château de‬‬
‫‪ )Chenonceau‬מרהיבת העין ומרחיבת הלב‪ .‬במדריך התיירים‬
‫(היו אלה ימים שלפני עידן ה־‪ )TripAdvisor‬צוין כי עם שעת‬
‫סגירת הטירה‪ ,‬נסגרת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬העיירה כולה ואין שום‬
‫סיבה מיוחדת להישאר בה‪ .‬ולכן החלטנו להישאר‪ ...‬לאחר‬
‫הביקור בטירה מצאנו איזה ‪ ,auberge‬כלומר פונדק‪ ,‬נחמד‬
‫למדי‪ ,‬ובשיחה עם המארחת הסתבר כי אנו מהווים את סך‬
‫האורחים ללילה זה‪ .‬ועוד התברר כי האישה אינה רק המארחת‪,‬‬
‫אלא היא בעלת הפונדק‪ .‬היא מסרה לנו מפתח ענק עם פומפון‬
‫בצבע בורדו שלצידו היה מפתח קטנטן‪ .‬בניגוד לניחושי‪ ,‬גילינו‬
‫שהמפתח הקטן שייך לשער החיצוני הגדול ואילו המפתח‬
‫הענק מיועד לחדרנו‪ .‬האישה החביבה הבטיחה שנתראה בבוקר‬
‫ובטרם יצאנו לסיבוב בעיירה נטולת התיירים המליצה על איזו‬