Page 53 - 28322
P. 53
רשימות על אמנות החיים | 53
מסעדה במרחק של רבע שעה הליכה וציינה שאין שום אופציה
לא להזמין את מנת הבית המפורסמת — פטריות מטוגנות
בחמאה .הזמנו .אפילו היום אני זוכר היטב את טעמן ומרקמן
וניחוחן .למרסל פרוסט הייתה עוגיית מדלן ,לנו ,לרעייתי ולי,
יש פטריות בחמאה נוסח שנונסו.
בשעות הערב טיילנו קצת וראינו איך אט אט נעלמים כל
האנשים ובסמטאות נותרו אך ורק פנסי רחוב .העיירה החלה
לנמנם .היה שקט ,שקט מדי .כאשר כבו הפנסים ,הבנו את הרמז
ושמנו את פעמינו חזרה לכיוון הפונדק.
אשתי נרדמה .עמדתי ליד החלון והתבוננתי בשדה אשר
השתרע למרחקים קצת לפני המלון ,אך מפאת החושך נאלצתי
לאמץ את עי ַני כדי לראותו .השקט היה כה מוחלט שאילו
אני חסיד ברסלב ,הייתי מאמין שאני שומע את העשב צומח.
נכנסתי למיטה .משכתי עלי את הסדין ומפני השקט המושלם
אפילו פעולה זו הצטלצלה בעוצמה באוזני .ניסיתי להירדם.
לא הצלחתי" .השקט המוחלט הוא הרעש הגדול ביותר".
ניסיתי להיזכר אם זהו קואן זן כלשהו או סתם מחשבה מופרכת
שמתארחת במוחי .השקט הפך לדממה .התחלתי לשמוע את
פעימות ליבי .בהתחלה היו הפעימות חרישיות אך הן עברו
תהליך אבולוציוני מזורז והפכו חיש מהר לדפיקות לב ואז
להלמות.
הדממה נעשתה מעיקה ושאונה לבלתי נסבל .כל המחשבות
הדהדו בראשי בעוצמה של מכונות במפעל טקסטיל .ידעתי
שאין שום סיכוי להירדם.
ביהדות מלמדים כי כל מידה טובה עלולה לחדול להיות
טובה אם אין היא מגיעה במדידה הנכונה .ברור כי אריסטו
