Page 58 - 28322
P. 58
| 58חיים שפירא
את האמרה ,החוכמה מגיעה עם השנים ,הייתי מחליף באמרה
שמצטלצלת טוב הרבה פחות ,אך היא אמיתית יותר :החרטות
נצברות עם השנים.
אמנם נדיר האדם שלא ירגיש כלל חרטה ברגעיו האחרונים*,
אך לא מעט אנשים ,בדומה לאיוון איליץ' ,מגלים שחרטות רבות
מדי ו/או גדולות מדי מקיפות אותם מכל עבר :מדוע לא הייתי
לעזר לאיש? מדוע לא דיברתי שנים עם אחי? — אני אפילו לא
זוכר על מה רבנו ,מדוע לא הייתי נדיב? — מה אעשה עתה
עם כספי? מדוע לא ביליתי זמן רב יותר עם משפחתי? כמה
זמן השחתי על קנאה ורכילות ,פגעתי באנשים רבים ,פגעתי
באנשים שאהבתי ...זה אפילו לא קצה הקרחון.
טולסטוי הציע לקחת את ידיעת המוות כמדריך לחיים
כדי לצמצם חרטות .מה הייתה כוונתו? אני לא בטוח שהבנתי
כל כוונה וכיוון של הסופר הגדול ,אך את אחת העצות הביע
במפורש בעצמו :בכל מפגש עם כל אדם שהוא ,חשוב שתאמרו
בלבבכם שזו הפעם האחרונה שאתם מתראים .כך תימנעו
מלהגיד מילים קשות ורעות או מלעשות מעשים לא ראויים.
בנג'מין זנדר ,מנצח ופסנתרן וצ'לן ומרצה נפלא ,מספר
באחד מסרטוני היוטיוב שלו על אישה שהכיר ואשר בהיותה
נערה הובהלה עם אחיה הקטן אל תוך רכבת שיעדה היה
אושווינצ'ים־אושוויץ .מיד עם היסגר הקרון היא שמה לב
שאחיה לא הספיק לנעול נעליים כפי שצריך — נעל אחת
אבדה בדרך ורגלו הקטנה נותרה יחפה .הנערה הצעירה הרימה
את קולה על אחיה הקטן וגערה בו לא אחת ולא שתיים .היא
שרדה את אושוויץ ,אחיה לא ...בנג'מין זנדר מספר ,שהמחשבה
* שני ידידים שלי שהם פסיכיאטרים בכירים אומרים שרק פסיכופת לא חש חרטות
כלל ,לא במרוצת החיים ולא בסיומם.
